תוצאות מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי בקרב חולים הסובלים מסוכרת מסוג 2, נפגע התיפקוד הקוגנטיבי ומתערער מצב הרוח במהלך היפרגליקמיה אקוטית.
החוקרים בדקו את השפעות היפרגליקמיה אקוטית על התפקוד הקוגנטיבי ומצב הרוח בקרב 20 נבדקים החולים בסוכרת מסוג 2.
הגיל החציוני של החולים היה 61.5 שנים, זמן הסוכרת החציוני היה 5.9 שנים, ערך ה-BMI החציוני היה 29.8 ק”ג למטר מרובע, וערך ה-HbA1c החציוני היה 7.5%. הנבדקים קיבלו מגוון טיפולים, החל מתרופות אנטי-סוכרתיות ועד לאינסולין.
באופן אקראי ומאוזן השתמשו החוקרים ב-clamp גלוקוז היפר-אינסולינמי בכדי להשיג ערכי גלוקוז בדם העורקי של 4.5mmol/L (אאוגליצמיה) או של 16.5mmol/L (היפרגליצמיה), במסגרת שני מפגשי בדיקה.
החוקרים בדקו את יכולת עיבוד המידע, את הזיכרון המיידי והדחוי, את זכרון העבודה ואת יכולת הקשב. בנוסף מילאו הנבדקים שאלונים אודות מצב רוחם במהלך כל מצב של הניסוי.
במהלך היפרגליצמיה אקוטית, נפגמו מהירות עיבוד המידע, זיכרון העבודה וחלק מאזורי הקשב. היפרגליצמיה אקוטית השפיעה לרעה גם על מצב הרוח של הנבדקים. הנבדקים חוו ירידה בתחושת השמחה ועליה ברמות החרדה, סערת הנפש, הכבדות והעייפות.
החוקרים מסכמים כי ההשפעות המזיקות של היפרגליצמיה על התפקוד הקוגנטיבי ועל מצב הרוח של החולים עשויות ליצור הפרעה משמעותית ברבות מפעילויות היום-יום ולהשפיע על האסטרטגיות הטיפוליות המכוונות לטפל בהיפרגליצמיה שלאחר הארוחה.
Diabetes Care 2004;27:2335-2340.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!