על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, אנורקסיה נרבוזה גורמת לאובדן רקמת ריאות ומפחיתה את קיבולת הדיפוזיה, דבר הגורר שינויים המדמים מצב של אמפיזמה (נפחת).
החוקר הראשי, ד”ר Coxson, מסביר כי אחרת הבעיות הכרוכות באמפיזמה נובעות מהיותה מחלה מסובכת שלא ידוע כיצד היא מתחילה ומדוע אנשים רבים מעשנים ורק מעטים מהם מפתחים אותה. הוא מאמין כי הממצאים אודות שינויים דמויי אמפיזמה בריאות החולות באנורקסיה נרבוזה עשויים לסייע לקבוע מהו הגורם לתהליך היווצרות האמפיזמה.
החוקרים מציינים כי אמפיזמה נצפתה לראשונה כתוצאה של תזונה לקויה באופן כרוני בגטו ורשה במהלך מלה”ע השניה. מחקרים בבעלי חיים הראו ייצור מופחת של surfactant וירידה במספר ה-alveoli. קבוצת החוקרים דיווחה בעבר כי צפיפות רקמת הראיה, הנמדדת באמצעות CT, מצויה בהתאה לערך ה-BMI בחולי אנורקסיה.
במחקר הנוכחי בדקו החוקרים 21 חולים באנורקסיה נרבוזה במהלך 1-36 שנים ו-16 נבדקי ביקורת. ב-7 מהחולים נמדדו ערכי BMI מתחת לנקודת ההרעבה שנקבעה על-ידי ה-WHO (ערך של 17.5). הגיל הממוצע היה 36 שנים בקבוצת המחקר ו-40 שנים בקבוצת הביקורת.
הצפיפות הממוצעת של רקמת הריאה היתה 0.17g/mL בקבוצת האנורקסיה ו-0.22g/mL בקבוצת הביקורת. נפח הגז למשקל הריאות נע בין 5.3mL/gram ל-3.7mL/gram בממוצע, בעוד שטח הפנים נע בין 12-25 מטרים מרובעים לליטר בממוצע, בהתאמה (p < 0.001 עבור כל שלושת מדדי מבני הריאה).
בקבוצת האנורקסיה נמצאה קיבולת הדיפוזיה של CO בהתאמה עם כל אחד משלושת הפקטורים הללו ועם ערך ה-BMI.
אולם, התפקוד הריאתי היה דומה בשתי הקבוצות.
ד”ר Coxson מסביר כי החולים צעירים יחסית ולכן עדיין לא נצפים לקויים בתפקוד הראיתי, וכי לריאות ישנו טווח ביטחון עצום ויתכן שמשום כך נראה שהאמפיזמה מופיעה רק באמצע שנות ה-60 המאוחרות. זאת למרות שהיא החלה להתהוות זמן רב קודם לכן.
הוא מוסיף התהליך בו צפו החוקרים עשוי לייצג מנגנון הישרדות. הוא מסביר כי הגוף מצוי בתת-תזונה, איננו יכול לצרוך חמצן רב אך הוא זקוק לחומרים המזינים ולכן הוא מפחית את תכולת הרקמה הריאתית וממחזר אותה.
הממצאים מתאימים לתצפיות קודמות בנוגע לכך שחולי אמפיזמה נטו להמצא בחסר תזונתי בהשוואה לאנשים שסבלו מברונכיטיס כרוני. הוא טוען כי לא ידוע האם החסר התזונתי מופיע בשל האמפיזמה או הוא שמניע את תהליך היווצרות האמפיזמה.
הוא מציין כי השלב הבא במחקר אמור למצוא את התשובה לשאלה זו, וכי חלפו שנתיים מאז בדיקת ה-CT בחולים וכעת הם מוחזרים לבדיקת ריאות ולהשוואת הממצאים לשינויים שחלו במצב התזונתי. הוא מסכם כי ההשערה היא ששיפורים במבנה הריאה יופיעו במידה והמצב התזונתי השתפר ולהפך.
Am J Respir Crit Care Med 2004;170:748-752.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!