הצרות הארטריולות ברשתית חוזה הופעת יתר-לחץ דם (Hypertension)

על-פי תוצאות מחקר שפורסמו לאחרונה, שינויים מבניים בכלי הדם הקטנים חוזים הופעת יתר-לחץ דם חמור במהלך 5 שנים בקרב חולים מבוגרים.

החוקרים השתמשו במידע שנאסף במסגרת מחקר ה-Blue Mountain Eye Study שכלל 3654 נבדקים שגילם עמד על 49 שנים לפחות בתחילת המחקר. 2335 נבדקים (75.1% שרידות) חזרו לבדיקה כעבור 5 שנות המחקר. ב-1319 מהם נמצא לחץ דם תקין או יתר לחץ-דם מתון בתחילת המחקר.

החוקרים דרגו את צילומי הרשתית בתחילת הניסוי על-פי סימני הדופן בכלי הדם של הרשתית ומדדו את קוטר כלי הדם. הנבדקים סווגו כבעלי לחץ דם תקין, בעלי לחץ דם תקין-גבוה (לחץ דם סיסטולי של 121-139 מ”מ כספית ו/או לחץ דם דיאסטולי של 81-89 מ”מ כספית), יתר לחץ-דם מתון (לחץ דם סיסטולי של 140-159 מ”מ כספית ו/או לחץ דם דיאסטולי של 90-99 מ”מ כספית), או יתר לחץ-דם חמור(במידה והם אובחנו בעבר בשל יתר לחץ-דם ומקבלים טיפול בתרופות להורדת לחץ הדם או שנמדד בהם לחץ דם סיסטולי של 160 מ”מ כספית לפחות ו/או לחץ דם דיאסטולי של 100 מ”מ כספית לפחות).

חולים שלא סווגו כבעלי יתר לחץ דם חמור בתחילת המחקר אך סווגו כבעלי יתר לחץ-דם חמור בבדיקה שנערכה בתום 5 שנים הוגדרו שאלו שבם הופיע יתר לחץ-דם. ב-390 מתוך 1319 המשתתפים (29.6%) התפתח יתר-לחץ דם חמור.

לאחר התאמה לגיל, מין, ערך ה-BMI, עישון, ורמות הגלוקוז והכולסטרול הכללי נמצא קשר בין הצרות של הארטריולות ברשתית בתחילת המחקר לבין סיכון מוגבר להתרחשות עליה והופעה של יתר לחץ דם חמור (ערך OR של 2.6) כאשר רבעון הנבדקים שבהם נמצא שיעור ההצרות המירבי הושווה לרבעון שבו נמצא שיעור ההצרות המועט ביותר. התאמה נוספת של הממצאים ללחץ הדם הממוצע בארטריולות או לסטטוס לחץ הדם בתחילת המחקר לא השפיעה על הקשר.

החוקרים מסכמים כי המחקר הפרוספקטיבי מקרה כי סימנים בדופן הארטריולות ברשתית חזו את הופעת יתר לחץ הדם בחמש השנים שלאחר מכן וכי הממצאים תומכים בהשערב שנזק מבני לארטריולות, הנתפה ברשתית, הינו סימן מקדים להופעה והחמרה של יתר לחץ דם חמור.

Hypertension 2004;44:442-447.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן