צפיפות רקמת השד וצמיחה מהירה של הגידול מפחיתות את רגישות בדיקת הממוגרפיה (J Natl Cancer Inst)

ממצאי מחקר חדש מעידים כי צפיפות רקמת השד בנשים בגילאי ה-40 והנטיה להופעת גידולים הצומחים במהירות רבה יותר תורמים להגדלת הסיכוי לגילוי סרטן לאחר קבלת ממצאים שליליים בסריקת הממוגרפיה.

אחת החוקרות, ד”ר White, מסבירה בראיון כי המחקר מצא שצפיפות רקמת השד היא גורם לרגישות הירודה של הממוגרפיה בנשים צעירות לעומת נשים מבוגרות יותר, אך אין הדבר מעיד כי יש לבצע סריקות תכופות יותר בנשים שבהן רקמת השד צפופה יותר.

החוקרים בדקו 73 נשים בגילאי 40-49 שנים ו-503 נשים בגיל 50 שנים ומעלה שאובחנו בסרטן שד פולשני בין השנים 1988-1993.

גידולים סרטניים אובחנו בנשים הצעירות יותר בתוך 12 ו-24 חודשים מתוצאות סריקת ממוגרפיה שליליות או שפירות ב-27.7% ו-52.1% מהנבדקות, בהתאמה. השיעורים המתאימים היו 13.95% ו-24.7% בקרב הנשים בגילאי 50 שנים ומעלה.

החוקרים מציינים כי צמיחה מהירה יותר של הגידולים, כפי שהודגם באמצעות ספירת גרעיני תאים חיובים ל-Ki-67 וספירת צורות מיטוטית גבוהה, ורקמת שד צפופה נמצאו קשורים בחוזקה לסיכון.

פרט למצב המנופאוזה, גורמי סיכון מסורתיים אחרים לסרטן שד, כמו גיל הוסת הראשונה והיסטוריה משפחתית, לא נקשרו לרגישות ירודה של הממוגרפיה.

ד”ר White מסבירה כי נראה שבשלב זה זקוקים הרדיולוגים לדרך אחרת לגילוי סרטן השד בנשים עם רקמת שד צפופה.

החוקרים מסכמים כי המידע שהתקבל צריך לעודד מחקר נוסף שיבחן שימוש אפשרי בדרכי הדמיה נוספות כמו MRI או אולטראסאונד.

J Natl Cancer Inst 2004;96:1432-1440.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן