גם מחלת כליות קלה מגבירה את הסיכון למוות (N Engl J Med)

מחלת כליות בשלב הסופי מגבירה באופן ניכר את הסיכון למוות, למחלה קרדיווסקולרית ולצורך בטיפול רפואי מקצועי. על ההשפעות של מחלת כליות קלה יותר יש פחות מידע.

במחקר חדש בדקו חוקרים את קצב הסינון הגלומרולרי (GFR) ב- 1,120,295 אנשים, לפי רמות הקראטינין בדם שנאספו בין השנים 1996-2000. המחקר כלל רק אנשים שלא עברו דיאליזה או השתלת כליות.

החוקרים בדקו את הקשר בין ה- GFR לבין הסיכון למוות, לאירועים קרדיווסקולרים ולאישפוז. זמן המעקב הממוצע היה 2.84 שנים.

נמצא כי כאשר ה- GFR היה נמוך בצורה קלה, הסיכון למוות עלה בכ- 20% וכאשר ה- GFR היה נמוך בצורה משמעותית, הסיכון עלה פי 6. הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים ולאשפוז עלה גם כן ככל שה- GFR ירד.

לדעת החוקרים, מחקר זה מדגיש את החשיבות הרבה שיש לאי תפקוד כלייתי ברפואה הציבורית ובקליניקה.

N Engl J Med 351:1296-1305

לידיעה המלאה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן