מילה, מצווה שרוב בני ישראל מקיימים עד עצם היום הזה.

תהליך המילה מורכב משלושה שלבים:

א          חיתוך הערלה, הוא הקרום  המכסה את העטרה ה glans penis.

ב          פריעה, הפרדת החלק הפנימי של הערלה מהעטרה בעזרת  ציפורן המוהל.

ג           מציצה. המציצה מטרתה להאיץ ריפוי הפצע. המציצה אינה חלק אינטגרלי של המצווה ולא נזכרת בתורה. זו תוספת של חכמינו ז”ל שסברו, לפי ניסיונם, כי מציצה עשויה להיטיב עם הפצע. במציצה, כפי שהונהגה עד לפני 170 שנה, המוהל לגם לגימת יין ובעוד היין בפיו  מצץ את הפצע.

היום מקובל שהמוהלים מוצצים בצורה לא ישירה, דרך צינור זכוכית סטרילי, המונע הדבקת היילוד במחלות המוהל. אך בין המוהלים יש הנוהגים גם היום למצוץ בפה.

המאמר לפנינו, פרי עטם, של רופאים, רובם עובדים בארץ, מתאר שמונה יילודים שסבלו מפריחת הרפס סימפלקס 1 מספר ימים לאחר הברית. כל היילודים נימולו בשיטה הישנה, מציצה בפה. ארבעה מקרים נדבקו מארבעה מוהלים שונים, ושני מוהלים הדביקו שני מקרים כל אחד. התמונה הקלינית – פריחה אופיינית להרפס  באבר המין או בסביבתו. הפריחה הופיעה  כעבור ארבעה עד אחד עשר ימים מביצוע המילה. וכן הופיעו גם סימני מחלה ססטמית,  עלייה בחום הגוף וירידה בתאבון. בבדיקת המעבדה בודד נגיף  ה 1 –HSV מהבועות בכול המקרים. ששה תינוקות טופלו  ב acyclovir ושניים  נשארו ללא טיפול.

בין שמונת המקרים, שנים הבריאו לגמרי ולא סבלו מתופעות חולניות לאחר המחלה הראשונית.  מעניין לציין,  כי מקרים אלה, דווקא הם, לא טופלו בטיפול אנטי נגיפי כלשהו. אני מניח שזה מקרי לגמרי.  ארבעה תינוקות סבלו מהתקפים חוזרים של herpes genitalis בחודשי החיים הראשונים. בכל ששת המקרים שהזכרנו עד כה, ההתפתחות הפסיכומוטורית היתה תקינה. 

תינוק אחד פתח אנצפליטיס ונגיף ההרפס בודד בנוזל השדרה. מבחינה קלינית הוא סבל מהתכווצויות ומאוחר יותר  מ  infantil  spasms. תינוק זה ותינוק נוסף סבלו מפיגור בהתפתחות.

נסכם את התוצאות שנית:

שני תינוקות  הבריאו לגמרי.

ארבעה סבלו מהתקפים חוזרים של הרפס באזור הבושת למרות שקיבלו טיפול.  התפתחותם הפסיכומוטורית היתה תקינה

שני תינוקות סבלו מלקויים בהתפתחותם  השכלית.

בבדיקת דם שנלקחה מארבעה מוהלים נמצאו נוגדנים ל HSV. בנסיוב. בבדיקת דם שנלקחו מהאמהות רק במקרה אחד נמצאו נוגדנים ל .HSV  יש להוסיף,  האמהות לא סבלו מסימנים קליניים  של   herpes genitalis.

נתונים אלה מצביעים על כך כי המוהלים העבירו את המחלה בזמן של מציצה ישירה מאבר המין של התינוקות. ידוע כי חולי herpes   מפרישים את הנגיף בפה לסירוגין. נשאלת השאלה, אם המצב הוא כזה,  מדוע תוארו רק מעט מקרים של  herpes genitalis    לאחר ברית מילה ?  החוקרים מעלים את ההשערה, כי תינוקות שקיבלו נוגדנים ל HSV  דרך השליה מאמהות חיוביות, יהיו מחוסנים.

המחברים סוקרים את הספרות התלמודית בנידון. התלמוד הבבלי מורה על הצורך של מציצה כדי למנוע סכנה לתינוק. לא ידוע לנו באיזו סכנה מדובר כאן, אך התלמוד קובע כי יש לפטר מוהל שאינו נוהג לבצע את המציצה.

הרופא הנודע, Ignaz Semmelweiss חי במאה ה 19. שמו נזכר בעיקר עקב מחקריו שהראו כי הצוות הרפואי- בעיקר הסטודנטים לרפואה-  מעבירים דלקת  ברחם של היולדות   puerperal fever – מיולדת אחת לשניה, וכך גרמו  למותם של אלפי נשים. הוא הוכיח  כי  רחיצת ידים בכלוריד של סידן, מצמצמת את תמותת האמהות. מבחינת עניינינו כאן חשוב לציין  ש     Semmelweiss תיאר מקרה של תינוק, אשר נדבק בשחפת על ידי מוהל שסבל ממחלה זו.

כאשר עלה חשד כי מציצה ישירה על ידי  המוהל מסוכנת, פסק אחד מפוסקי הדור, הרב משה שרייבר, “החת”ם סופר” הנודע, לפני 170 שנה כי מציצה בעזרת צינור שאיבה, ללא מגע ישיר, מותרת.

החוקרים מסכמים, כי מטרת המציצה היתה למנוע סכנה. לאור הידוע לנו היום, יש לאסור מציצה בפה מאותה הסיבה, כלומר מניעת סכנה לתינוק.

הערת העורך: מספרים על החזון איש, אחד מפוסקי הדור, כי התיר חימום מים

בשבת עבור תינוק, כאשר האם שכחה להכין מים חמים לפני כניסת השבת. והרי לכאורה

חימום מים בשבת, זו עבירה.  ניגש אליו יהודי ואמר “אני רואה שכבוד הרב מקל בדיני

שבת.”  ענה החזון איש  ” חלילה לי מלהקל בדיני שבת, אך אני מחמיר בדיני פיקוח נפש” .

המאמר הופיע בעיתון Pediatrics מחודש אוגוסט 2004.

Neonatal genital herpes simplex virus type I infection after Jewish ritual circumcision: Modern medicine and religious tradition. Gesundheit B, Grisaru-Soen G, Greenberg D, et. al. Pediatrics 2004;114:e259-e63.