אקופונקטורה חשמלית למניעת בחילות והקאות לאחר ניתוח (Anesth Analg)

ממחקר חדש עולה שאלקטרו-אקופונקטורה יעילה יותר מאשר ondansetron למניעה של בחילות והקאות לאחר ניתוחי שד.

במחקר השתתפו 75 נשים שעמדו לעבור ניתוח שד גדול תחת הרדמה מלאה. חלק מהחולות עברו טיפול באלקטרו-אקופונקטורה אקטיבית, אחרות טופלו ב- ondansetron IV במינון 4 מ”ג וקבוצה נוספת עברה טיפול-דמה בו חוברו לנשים אלקטרודות אך לא ניתן הגירוי החשמלי (פלצבו).

בטיפול באלקטרו-אקופונקטורה הועבר זרם חשמלי קטן לעור בנקודה פרוקסימלית לשורש כף היד. החוקרים ציינו שבשיטה זו מוגבר האפקט של האקופונקטורה המסורתית.

החוקרים דיווחו שהן לאחר שעתיים והן לאחר 24 שעות נצפתה תגובה מלאה (ללא בחילות או הקאות וללא צורך בתכשירים סותרי בחילה) בשכיחות גבוהה יותר בקרב שתי הקבוצות שעברו התערבות בהשוואה לקבוצת הפלצבו. לאחר שעתיים שיעורי התגובה המלאה היו 77% באלקטרו-אקופונקטורה, 64% בטיפול התרופתי ו-42% בקבוצת הפלצבו. ולאחר 24 שעות שיעור התגובה עמד על 73%, 52% ו-38% בהתאמה (ההבדל מובהק סטטיסטית).

בנוסף, מצאו החוקרים שהשכיחות והחומרה של הבחילות היו נמוכות יותר בקרב החולות שטופלו באלקטרו-אקופונקטורה (19%) לעומת ondansetron (40%) ופלצבו (79%).

בנוסף סבלו החולות שטופלו באלקטרו-אקופונקטורה מפחות כאבים בזמן השהייה במחלקת ההתאוששות בהשוואה לקבוצות האחרות.

לא נצפה הבדל בתופעות הלוואי בין הקבוצות השונות.

בחסרונות המחקר חשוב לציין את הסמיות החלקית ואת האפשרות שמתן ה- ondansetron בזמן האינודקציה של ההרדמה עלול להפחית את יעילותו.

Anesth Analg. 2004;99:1070-1075

לידיעה

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן