תוצאות מחקר חדש מעידות כי נראה שקיים קשר דו-כיווני בין סרטן שד בנשים לבין מלנומה של העור. למרות שהממצאים עלולים להיות מוטים בשל שיעור שרידות גבוה בשתי המחלות, הם תומכים בעדויות המצטברות בנוגע להימצאות מסלול גנטי חופף.
החוקרים כותבים כי מחקרים אפידמיולוגיים סיפקו עדויות המצביעות על קשר בין מלנומה של העור לבין סרטן שד.
יתר על כן, הם מציינים, נשאיות של מוטציות בגן הפרה-דיספוזיציה לסרטן שד, BRCA2, מצויות בסיכון מוגבר להופעת מלנומה בעוד בנשאיות של מוטציות בגן הרגישות למלנומה, CDKN2A, נצפה סיכון גבוה מהצפוי לסרטן שד.
החוקרים בדקו האם חולות ששרדו את סרטן השד מצויות בסיכון מוגבר ללקות במלנומה, ולהפך. הקבוצה השוותה את מספר המקרים הצפוי למספר המקרים שנצפה בפועל.
חולות ששרדו את המלנומה נמצאו בסיכון מוגבר ב-11% להתפתחות סרטן שד. הסיכון היה גבוה יותר בחולות שאובחנו עם מלנומה עד גיל 50 שנים (סיכון מוגבר ב-19%), בחולות שאובחנו לאחרונה (סיכון מוגבר ב-17%), ובמהלך 3 השנים שלאחר אבחון המלנומה (סיכון מוגבר ב-25%).
באופן כללי, נמצא סיכון מוגבר ב-16% להתפתחות מלנומה בקרב נשים ששרדו לאחר סרטן שד. חולות צעירות יותר (עד גיל 50 שנים) נמצאו בסיכון מוגבר ב-46% להופעת מלנומה, ואילו חולות שעברו הקרנות נמצאו בסיכון מוגבר ב-42%.
החוקרים מסכמים כי הסיכון המוגבר למלנומה של העור, בעיקר בקרב חולות סרטן שד צעירות יותר, מעיד כי התצפיות הגנטיות שנערכו בקבוצות המצויות בסיכון גבוה מופיעות גם ברמה נמוכה יותר, בקרב האוכלוסיה הכללית של חולות סרטן שד.
Int J Cancer 2004;111:792-794.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!