אבחנת זיהום בהליקובקטר פילורי במרפאה, מתוך jc 422 , חינם!!

לאבחנה מדויקת של זיהום בהליקובקטר פילורי אנחנו נדרשים לתבחין נשימה או לביופסיה של המעי. במספר מצומצם של מעבדות בלבד מבוצעת תבחין נשימה, ואף לכך הקופות דורשות אישור של גסטרואנטרולוג ילדים. כלומר תהליך מגושם ולא זול. ביופסיה של המעי פעולה חודרנית ולא מוצדקת בכל חולה הסובל מכאבי בטן.  החסרון של בדיקה סרולוגית שהיתה בשימוש הוא, שאינה מבדילה בין זיהום פעיל לבין זיהום בעבר.

מכשור שפותח בארץ מ?פ?ש?ט את בדיקת  תבחין הנשימה ומאפשר את ביצועה על ידי רופא או אחות  במרפאה. גם כאן עיקרון המכשיר הוא פירוק של אוראה מסומן ב C13. 

יתרונות שיטה זו  הן:

1          הבדיקה קצרה יותר מאשר בדיקת אוריאהC 13 שנמצאת בשימוש היום. הנשימה נאספת באופן סביל ורציף במשך 20 דקות, ולא לתוך בלון. 

2          המכשיר מדפיס את התוצאות בו-זמנית ואינו דורש העברת אוויר הנשימה  מהבלון לתוך המכשיר שבודק את ריכוז ה C13.

הערת העורך: הליקובקטר פילורי חיידק המייצר את האנזים אוראזה אנזים המפרק אוריאה שינן. בתבחין הנשימה הפחמן של האוריאה הוא C13,  איזוטופ שאינו רדיואקטיבי ואין סיכון בשימושו. כאשר האוריאה מתפרק כתוצאה מהפעילות  האנזימתית של הליקובקטר,  ה C13  משתחרר ועוזב את הגוף באוויר הנשימה. המכשור בודק את כמות ה C13 באוויר באמצעות קרני אנפרה-אדום. 

להחלטה על כדאיות רכישת מכשיר זה, שיקולים כלכליים ורפואיים.

המכשיר בהחלט יכול להיות מופעל על ידי צוות סיעודי ואין צורך במיומנות טכנאי מעבדה. מנגד, המכשיר מוגבל לגילוי הליקובקטר בלבד.

לדעתי, השימוש במכשיר שהוא נגיש  יותר, יביא לידי כך שיתגלו יותר מקרים של זיהום בהליקובקטר. כל ילד המתלונן על כאבי בטן ישלח לבדיקה זו. תוצאה חיובית, יזרז  את הטיפול המשולש המקובל בזיהומי הליקובקטר. אנחנו יודעים שעד 40% מאוכלוסיית ילדי בית ספר בארץ סובלים מזיהום חיידק זה, אך חסרה הוכחה שזיהום בהליקובקטר, ללא כיב בתרסריון, גורם לכאבי בטן בילדים. היום, בלי שניסינו לברר בתולדות המחלה, האם קיים גורם נפשי או סביבתי לכאבי הבטן, אנחנו נוטים לשלוח את הסובלים מכאבי בטן, לבדיקת צואה לטפילים, ולתבחין  נשימה להליקובקטר. המצב מזכיר לי התקופה, בה היתה התלהבות רבה לצוד את החיידק סטרפטוקוקוס מקבוצה ,A ולתת פניצילין על ימין ועל שמאל. צייד מכשפות, ממש. 

המאמר הופיע בירחון   Journal of Pediatrics מחודש יולי 2004

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן