ממחקר חדש עולה ששמירה אדוקה על רמות הסוכר בדם בחולים במצב קריטי עשויה לשפר את שיעורי השרדותם. “מדובר בהתערבות אפקטיבית וזולה שעשויה להיות מאד משמעותית עבור החולה” ציינו החוקרים.
במחקר נותחו נתוניהם של 800 חולים שאושפזו ברציפות ביחידה לטיפול נמרץ בביה”ח לפני התחלת המחקר, הנתונים הושוו לאלה של 800 החולים שאושפזוברציפות באותה יחידה לאחר החלת הפרוטוקול לשמירת רמות הסוכר בקרב המאושפזים. הפרוטוקול כלל ניטור של הרמות וטיפול בכל עלייה מעל 140 מ”ג/ד”ל באמצעות זריקת אינסולין תת-עורית או באמצעות מתן מתמשך של אינסולין לוריד.
החוקרים דיווחו על ירידה של 29.3% בתמותת החולים בעקבות ההתערבות, אחוז המלמד על הצלת חייהם של 49 חולים מתוך ה-800 שטופלו באמצעות הפרוטוקול. כמו כן נצפתה ירידה בהתפתחות של אי ספיקת כליות חדשה ובצורך לעירויים של מנות דם בקרב המטופלים. גם משך השהות ביחידה לטיפול נמרץ התקצר בעקבות הטיפול ולדברי החוקרים לא היה צורך להגדיל את צוות האחיות כתוצאה מהחלת הפרוטוקול.
החוקרים ציינו שהחלוצה בנושא השליטה ברמות הסוכר בקרב חולים קשים היא MD PHD Greet Van den Berghe אשר פרסמה כבר ב-2001 נתונים על הפחתה בתמותה בעקבות התערבות דומה בחולים מונשמים ביחידה לטיפול נמרץ. Van den Berghe התיחסה במאמר מערכת לתוצאות המחקר הנוכחי וציינה שהם מלמדים על ההשפעה הגדולה ששי לשמירה אגרסיבית על רמות הסוכר ב”חיים האמיתיים” ביחידות לטיפול נמרץ.
הגישה הסטנדרטית במרבית היחידות לטיפול נמרץ היא לאפשר עלייה מתונה של רמות הסוכר בדם אפילו עד 225 מ”ג/ד”ל. לדעת החוקרים התוצאות של המחקר הנוכחי יסייעו לשנות את הגישה הזו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!