המלצה לעיון במאמר בעתון הארץ מאת ד”ר בני מוזס: מבית החולים הביתה

במאמר זה מנתח ד”ר מוזס את מסקנות והמלצות ועדת ליאון בנושא תיאגוד בתי החולים. כמה דגשים חשובים שראוי לציין :


  • בעוד שבדו”ח הועדה אין כל התייחסות ברורה לעמידת בתי החולים בקריטריונים של טיפול רפואי סביר, יש התייחסות חמורה באשר לאפשרות של גירעון. חל איסור חמור על מצב זה ובמידה ויחול ניתן יהיה להשעות את ההנהלה וכד’. (הערת המערכת – למה ניתן לצפות אם בראש הועדה מעמידים דווקא רואה חשבון …?)

  • החזון האמיתי לפי ד”ר מוזס הוא מרכזי טיפול התערבותי/אישפוז קטנים ויעילים (בניגוד ל”מפלצות הבטון והקניונים”) אשר מתאימים לגישה המודרנית של הרפואה לפיה עיקר הטיפול נעשה בבית המטופל, תוך שימוש באמצעי ניטור והעברת מידע מתקדמים. מסקנות הדו”ח אינן מובילות בהכרח לקראת חזון זה.

למאמרו של ד”ר מוזס בהארץ

הערות עורך מדור שיווק ומינהל רפואי:

אחד המכשולים הגדולים לשיפור מצבה הכלכלי של מערכת הבריאות בישראל מחד, ושמירה/העלאת רמת הרפואה מאידך,  הוא קיומו של ניגוד אינטרסים מובנה בין בתי החולים למערכת המבטחת (קופות החולים).

כדי להבטיח את מקור הקיום וההכנסות בית החולים מעוניין במקסימום ימי אישפוז, או לחילופין במקסימום פרוצדורות יקרות . אינטרס זה לא תמיד עומד בקנה אחד עם הרפואה הנכונה ו/או עם האינטרס של המבטח.

על רקע זה טיפולים קצרים ויעילים המקצרים את משך האישפוז ועלותו לא בהכרח ייכנסו לשימוש בבתי החולים, שכן הכנסתם עלולה לגרום באופן פרדוקסלי לפגיעה בהכנסות בתי החולים.

לקונפליקט זה עשויים להיות מס’ פתרונות: קביעת  תעריפים כפונקצייה של הגדרת מצבו הקליני של החולה, ללא תלות במס’ ימי האישפוז בפועל של החולה ו/או הפרוצדורה הספציפית שהוא עובר (DRG – שקיים כיום באופן חלקי בלבד) , הכללת פרוצדורות וטיפולים עם יעילות כלכלית/רפואית גבוהה בסל הבריאות באופן שיעודד את קופות החולים לדרוש ביצוע פרוצדורות אלו מבתי החולים מצד אחד, ומתן תמריץ מספק לבתי החולים מאידך לבצע פרוצדורות אלה בצורה יעילה ואיכותית.

הקונפליקט הזה גדול עוד יותר כאשר השייכות הארגונית של בית החולים זהה לזו של הרופא בקהילה…בעוד שבמכבי למשל המשמעות של השתלת סייפר בחולה עשויה לבוא לידי ביטוי כלכלי במניעה של צינתור נוסף תוך זמן קצר, צינתור שיש לו עלות ברורה וממשית, בשירותי בריאות כללית, מניעת הצינתור החוזר לא בהכרח באה לידי ביטוי בחיסכון כספי מיידי (שכן עלויות חטיבת בתי החולים, בעיקר כח האדם הן לכאורה הוצאות קבועות שאינן מושפעות ישירות משינויים בנפח אישפוזים או פרוצדורות).

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן