טיפול בסטטינים לאחר ניתוח שאינו קרדיאלי, JAMA, JC418 , בתשלום למעט למנויי הג’ורנאל /און ליין

מידי שנה מבוצעים כ 24 מיליון ניתוחים בבתי חולים בארצות הברית, קיימת הערכה שכמיליון מניתוחים אלו מסתבכים באירוע קרדיו-וסקולרי סביב הניתוח. אוטם בשריר הלב סביב ניתוח קשור בזמן אשפוז מוארך, תחלואה ניכרת ושיעורי תמותה של עד 40%.

למרות שיש שיפור ביכולת לזהות מטופלים הנמצאים בסיכון מוגבר לאירועי לב סביב הניתוח, הרי שהכלים למניעת אירועים אלו נותרו מוגבלים. שימוש בחוסמי בטא (beta blockers) שיפר משמעותית את שיעור האירועים, אך במטופלים בסיכון גבוה המטופלים בחוסמי בטא שיעור הסיבוכים הקרדיו-וסקולריים עדיין מגיע עד 16%. יש צורך באמצעים מניעה נוספים שיסייעו בשיפור בטיחות הניתוחים.

טיפול להפחתת שומנים הדם נחשב כטיפול מרכזי במניעה הראשונית והשניונית של מחלת לב כלילית. בנוסף לעיכוב התפתחות הפלאק הטרשתי באמצעות הפחתת רמות שומני הדם, תרופות אלו פועלות כנוגדי דלקת ועשויים לשפר את תפקוד האנדותל והקרישה ולמנוע פריצה של פלאקים בלתי יציבים. תכונות אלו עשויות להיות מועילות במיוחד בתקופה סביב הניתוח, משום שפריצה של פלאק בלתי-יציב ככל הנראה אחראית לרוב מקרי האוטם בשריר הלב סביב הניתוח.

מטרת מחקר זה לבחון האם שימוש בתרופות להפחתת שומני הדם קשור בירידה בשיעור התמותה בקרב מטופלים העוברים ניתוח לא-קרדיאלי גדול.

במחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה נכללו מעל 780,000 מטופלים מעל גיל 18 שעברו ניתוח לא-קרדיאלי בכ-330 בתי חולים בארצות הברית. נכללו רק מטופלים ששרדו לפחות עד יום האשפוז השני. שימוש בתרופות להפחתת ליפידים הוגדר במהלך 2 ימי האשפוז הראשונים.

קרוב ל-10% מהמטופלים קבלו תרופות להפחתת שומני הדם לפני הניתוח, קרוב ל-3% מתו במהלך האשפוז. טיפול בתרופות להפחתת שומני הדם נמצא קשור בירידה משמעותית בתמותה, מ-3% ל-2%. גם כאשר נעשה תיקון על פי מאפייני בסיס שונים, יתרון זה נשמר.

החוקרים מסכמים שטיפול בתרופות להפחתת שומני הדם עשוי להפחית את הסיכון לתמותה לאחר ניתוחים לא-קרדיאליים גדולים. יש צורך במחקרים קליניים שיאשרו ממצאים אלו.

למאמר

Lipid-Lowering Therapy and In-Hospital Mortality Following Major Noncardiac Surgery, Peter K. Lindenauer, Penelope Pekow, Kaijun Wang, Benjamin Gutierrez, Evan M. Benjamin , JAMA. 2004;291:2092-2099.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן