מידי שנה מבוצעים כ 24 מיליון ניתוחים בבתי חולים בארצות הברית, קיימת הערכה שכמיליון מניתוחים אלו מסתבכים באירוע קרדיו-וסקולרי סביב הניתוח. אוטם בשריר הלב סביב ניתוח קשור בזמן אשפוז מוארך, תחלואה ניכרת ושיעורי תמותה של עד 40%.
למרות שיש שיפור ביכולת לזהות מטופלים הנמצאים בסיכון מוגבר לאירועי לב סביב הניתוח, הרי שהכלים למניעת אירועים אלו נותרו מוגבלים. שימוש בחוסמי בטא (beta blockers) שיפר משמעותית את שיעור האירועים, אך במטופלים בסיכון גבוה המטופלים בחוסמי בטא שיעור הסיבוכים הקרדיו-וסקולריים עדיין מגיע עד 16%. יש צורך באמצעים מניעה נוספים שיסייעו בשיפור בטיחות הניתוחים.
טיפול להפחתת שומנים הדם נחשב כטיפול מרכזי במניעה הראשונית והשניונית של מחלת לב כלילית. בנוסף לעיכוב התפתחות הפלאק הטרשתי באמצעות הפחתת רמות שומני הדם, תרופות אלו פועלות כנוגדי דלקת ועשויים לשפר את תפקוד האנדותל והקרישה ולמנוע פריצה של פלאקים בלתי יציבים. תכונות אלו עשויות להיות מועילות במיוחד בתקופה סביב הניתוח, משום שפריצה של פלאק בלתי-יציב ככל הנראה אחראית לרוב מקרי האוטם בשריר הלב סביב הניתוח.
מטרת מחקר זה לבחון האם שימוש בתרופות להפחתת שומני הדם קשור בירידה בשיעור התמותה בקרב מטופלים העוברים ניתוח לא-קרדיאלי גדול.
במחקר עוקבה רטרוספקטיבי זה נכללו מעל 780,000 מטופלים מעל גיל 18 שעברו ניתוח לא-קרדיאלי בכ-330 בתי חולים בארצות הברית. נכללו רק מטופלים ששרדו לפחות עד יום האשפוז השני. שימוש בתרופות להפחתת ליפידים הוגדר במהלך 2 ימי האשפוז הראשונים.
קרוב ל-10% מהמטופלים קבלו תרופות להפחתת שומני הדם לפני הניתוח, קרוב ל-3% מתו במהלך האשפוז. טיפול בתרופות להפחתת שומני הדם נמצא קשור בירידה משמעותית בתמותה, מ-3% ל-2%. גם כאשר נעשה תיקון על פי מאפייני בסיס שונים, יתרון זה נשמר.
החוקרים מסכמים שטיפול בתרופות להפחתת שומני הדם עשוי להפחית את הסיכון לתמותה לאחר ניתוחים לא-קרדיאליים גדולים. יש צורך במחקרים קליניים שיאשרו ממצאים אלו.
Lipid-Lowering Therapy and In-Hospital Mortality Following Major Noncardiac Surgery, Peter K. Lindenauer, Penelope Pekow, Kaijun Wang, Benjamin Gutierrez, Evan M. Benjamin , JAMA. 2004;291:2092-2099.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!