CRP כגורם חיזוי למחלת לב כלילית, מתוך ה- NEJM (מתוך JC 414 בתשלום , למנויים – חינם!!)

טרשת עורקים עשויה להיות בחלקה מחלה דלקתית, לכן סמנים דלקתיים עשויים לנבא מחלה קרדיו-וסקולרית באוכלוסיה הכללית. בנייר עמדה שפורסם לאחרונה  קבעו ה- CDC וה American Heart Association ש- C-reactive protein (CRP), סמן רגיש לדלקת, עשוי לשמש כמדד נוסף בהערכת הסיכון למחלת לב כלילית. עם זאת, צוין שאין מספיק נתונים כדי לקבוע את חשיבות CRP כגורם סיכון ויש צורך במחקרים גדולים שיאשרו את אמינות הממצאים הקיימים.

במטרה להעריך את יעילות CRP כמנבא סיכון למחלת לב כלילית, מדדו החוקרים  את ריכוזי ה-CRP ההתחלתיים של כ 2400 מטופלים שאובחנו במשך תקופת המעקב עם מחלת לב כלילית וכ 4000 נבדקי ביקורת ללא מחלה כלילית ידועה מתוך מחקר Reykjavik האיסלנדי, מחקר עוקבה פרוספקטיבי של כ 19,000 גברים ונשים בגיל העמידה ללא עבר של אוטם בשריר הלב. מדידות נוספות נעשו בדגימות של קרוב ל 400 משתתפים במטרה להעריך תנודות בריכוז סמנים דלקתיים באותם פרטים.

מתוצאות המחקר עולה שהתנודות בערכי ה-CRP היו דומים לתנודות שנצפו בלחץ הדם ובערכי הכולסטרול בדם. לאחר תיקון לפי גורמי סיכון בתחילת המחקר, מטופלים עם ערכי CRP בשליש הגבוה היו בסיכון גבוה פי קרוב ל 1.5 למחלת לב כלילית, בהשוואה לנבדקים עם ערכי CRP בשליש הנמוך.

עבור סמנים דלקתיים אחרים, כמו שקיעת דם או ריכוז פקטור von Willebrand, יחס הסיכון היה פחות חזק. עבור גורמי סיכון מקובלים יחס הסיכון היה גבוה יותר, למשל עבור ערכי כולסטרול גבוהים יחס הסיכון היה 2.35 ועישון סיגריות היה כרוך ביחס סיכון של 1.87.

החוקרים מסכמים  ש-CRP הוא גורם מנבא בינוני למחלת לב כלילית. יתכן שיש מקום לשקול מחדש את ההמלצות לשלבו כבדיקה לניבוי הסיכון למחלת לב כלילית.


C-Reactive Protein and Other Circulating Markers of Inflammation in the Prediction of Coronary Heart Disease

John Danesh et al

NEJM Volume 350:1387-1397 April 1, 2004 Number 14

 למאמר

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן