אי ספיקת כליות לאחר השתלת איברים (JC 401)

מתוך גיליון 401 של הג’ורנאל קלאב: מהי השכיחות של אי-ספיקת כליות כרונית בעקבות השתלת איברים, מה גורמי הסיכון למצב זה ומה הסיכון לתמותה הכרוך בכך? מחקר המתפרסם ב-NEJM מספק תשובות לשאלות אלו.

אי ספיקת כליות כרונית היא סיבוך מוכר של השתלות איברים. טיפול במעכב Calcineurin, מרכיב מפתח בתוכנית הדיכוי החיסוני במטופלים העוברים השתלת איברים, חשוד כגורם העיקרי לפגיעה כלייתית לאחר השתלה.

יתרה מזאת, גורמים נוספים כמו מחלה כלייתית לפני ההשתלה, פגיעה באספקת הדם לכליות סביב הניתוח, השפעות נפרו-טוקסיות של תרופות אחרות, דיסליפידמיה, יתר לחץ דם וסוכרת עלולים כולם לתרום לאי ספיקת כליות במושתלי איברים.

מחקר עוקבה זה כלל קרוב ל-70 אלף מושתלי לב, ריאות, כבד ומעי שנותחו בין השנים 1990 ל-2000 בארצות הברית.

מטרת המחקר לקבוע מהי השכיחות של אי-ספיקת כליות כרונית בעקבות השתלת איברים, מה גורמי הסיכון למצב זה ומה הסיכון לתמותה הכרוך בכך. כמו כן בחנו החוקרים את תוצאות הגישות הטיפוליות השונות: דיאליזה לעומת השתלת כליה.

אי ספיקת כליות כרונית הוגדרה כקצב סינון גלומרולרי glomerular filtration rate)) של 29 מ”ל לדקה ל-1.73 מ”ר שטח גוף או התפתחות אי ספיקת כליות סופנית.

במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 36 חודשים, אי ספיקת כליות כרונית התפתחה ב-16.5% מהמטופלים. קרוב לשליש מהם נזקקו לטיפולי דיאליזה קבועים או השתלת כליה.

הסיכון לפתח אי ספיקת כליות כרונית במהלך תקופת מעקב של 5 שנים השתנה בהתאם לסוג האיבר שהושתל: מ-6.9 אחוז בקרב מושתלי לב-ריאות עד 21.3 אחוז במושתלי מעי.

ניתוח רב-משתנה (Multivariate) העיד כי סיכון מוגבר לאי-ספיקת כליות כרונית היה קשור באופן מובהק סטטיסטית בגיל מבוגר, מין נקבה, זיהום בהפטיטיס C לפני הניתוח, יתר לחץ דם, סוכרת ואי ספיקת כליות חריפה אחרי הניתוח. היארעות אי ספיקת כליות כרונית העלתה את הסיכון למוות פי 4.5.

טיפול באי ספיקת כליות סופנית באמצעות השתלה היה כרוך בתמותה נמוכה באופן משמעותי סטטיסטית מטיפול בדיאליזה, שהתבטא בסיכון יחסי של 0.56.

Chronic Renal Failure after Transplantation of a Nonrenal Organ. Akinlolu O. Ojo, N Eng J Med Volume 349:931-940

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן