דיכאון לאחר ניתוח מעקפים כגורם סיכון לאירועים (JC 401 – כולל שאלת השתלמות)

מתוך גיליון 401 של הג’ורנאל קלאב: מאמר שהתפרסם ב-Lancet ועוסק בקשר בין דיכאון קליני לתמותה מוגברת לאחר ניתוח מעקפים כליליים.

מחקרים קודמים שהראו כי דיכאון קליני מהווה גורם סיכון לאירועי לב לאחר ניתוח מעקפים כליליים אופיינו לרוב במדגם קטן, זמן מעקב קצר וחסרו עוצמה בכדי להעריך נתוני תמותה. מטרת מחקר זה הייתה להעריך האם דיכאון קשור בסיכון מוגבר לתמותה בקרב מטופלים העוברים ניתוח מעקפים כליליים.

נכללו במחקר מעל 800 מטופלים שעברו ניתוח מעקפים כליליים במרכז הרפואי האוניברסיטאי Duke בין השנים 1989 ל-2001. המטופלים מלאו שאלון CES-D להערכת דיכאון לפני הניתוח, 6 חודשים אחרי הניתוח ונמצאו במעקב עד 12 שנים.

מתוך כלל המטופלים, 15% נפטרו במהלך תקופת מעקב ממוצעת של 5.2 שנים. קרוב ל-40% אובחנו כסובלים מדיכאון: 26% אובחנו כסובלים מדיכאון קל ו-12% מדיכאון בינוני עד קשה.

בחינה של נתוני ההישרדות, תוך בקרה של מאפיינים שעשויים להטות את התוצאות כמו גיל, מין ומספר גורמי סיכון, הראתה שמטופלים עם דיכאון בינוני עד קשה לפני הניתוח היו בסיכון גבוה פי 2.4 לתמותה מאלו ללא דיכאון. נתונים דומים נצפו לגבי מטופלים עם דרגה נמוכה עד חמורה של דיכאון שנמשך מתחילת המחקר ועד 6 חודשים אחרי הניתוח: סיכון גבוה פי 2.2 בהשוואה למטופלים ללא דיכאון.

מתוצאות המחקר עולה שלמרות ההתקדמות בטיפול הניתוחי ורפואי שניתן למטופלים לאחר ניתוח מעקפים כליליים, דיכאון מהווה גורם מנבא עצמאי לתמותה לאחר ניתוח מעקפים וחשוב לבחון קיום הפרעת דיכאון בכל המטופלים ולטפל בה כאשר יש צורך.

הערת הג’ורנאל: כאמור, מחקר זה מדגיש את הצורך של רופאי הקהילה לבחון בקפדנות גם את מצבו הנפשי של המטופל שעבר ניתוח מעקפים, ובמידת הצורך להעניק טיפול אנטי-דכאוני מתאים.

Depression as a risk factor for mortality after coronary artery bypass surgery, James A Blumenthal, Lancet 2003; 362: 604-09

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

הגדרה מחדש של שכיחות אבנים בכליות: דפוסים מתפתחים הקשורים לגיל

מקור: Epub
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
פרופ' אלכסנדר גרינשטיין
אין תגובות|22/10/2026

מקובל בפרקטיקה היום־יומית שמחלת אבנים בדרכי השתן שכיחה בעיקר באנשים צעירים, ומכאן ההתייחסות לתסמינים, לדימות וכדומה. המחקר המוצג מאנגליה קורא תגר על ההנחה המקובלת

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

החלפת טיפול מאספירין כטיפול בודד לאחר שבץ מוחי לא־תסחיפי: סקירה שיטתית ומטה־אנליזה של רשת

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|29/09/2026

המחקר הנוכחי נועד לבחון מהי האסטרטגיה הטיפולית היעילה ביותר עבור חולים אלו: האם להמשיך עם אספירין, לעבור לנוגד טסיות אחר (כמו קלופידוגרל), או להוסיף תרופה נוספת לטיפול משולב (DAPT)?

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן