החשיבות בביצוע בהצלחה של אינטובציה בניסיון הראשון קשורה בכך שניסיונות אינטובציה חוזרים ונשנים נקשרו לעלייה בתופעות לוואי ביילודים. הספרות מראה כי גם כאשר רופאים רואים ישירות את דרכי הנשימה בעת התבוננות בלרינגוסקופ, פחות ממחצית מהניסיונות הראשונים מצליחים. השימוש בווידאו לרינגוסקופ, לרינגוסקופ בעל מצלמה בקצה הלהב המאפשרת מבט על גבי מסך של דרכי הנשימה, נקשר במבוגרים ובילדים לאחוז גבוה יותר של אינטובציות מוצלחות בניסיון הראשון, בהשוואה ללרינגוסקופיה ישירה. עם זאת, טרם מחקר זה, השוואה זו לא בוצעה ביילודים.

המחקר בוצע במרכז יחיד, והמשתתפים בו חולקו באקראי לאחת מהקבוצות בכל גיל הריון, בחדר הלידה או ביחידה לטיפול נמרץ ילודים. הרנדומיזציה במחקר הייתה מרובדת לפי גיל ההריון (<32 שבועות או ≥32 שבועות) והתוצא העיקרי שנבדק היה אינטובציה מוצלחת בניסיון הראשון, שנקבע על ידי פחמן דו חמצני בנשיפה (Pco2).

המחקר כלל 214 יילודים, מתוכם 63 (29%) עברו אינטובציה בחדר לידה ו-151 (71%) בטיפול נמרץ. אינטובציה מוצלחת בניסיון הראשון תועדה ב-79 מתוך 107 החולים (74%) בקבוצת הווידאו-לרינגוסקופיה וב-48 מתוך 107 החולים (45%) בקבוצת הלרינגוסקופיה הישירה (P<0.001). המספר החציוני של ניסיונות לאינטובציה מוצלחת היה 1 בקבוצת הווידאו-לרינגוסקופיה ו-2 בקבוצת הלרינגוסקופיה הישירה. בנוסף, ריווי החמצן החציוני הנמוך ביותר במהלך תהליך האינטובציה היה 74% בקבוצת הווידאו-לרינגוסקופיה ו-68% בקבוצת הלרינגוסקופיה הישירה והדופק הנמוך ביותר היה 153 פעימות לדקה ו-148, בהתאמה.

למחקר-

https://pubmed.ncbi.nlm.nih.gov/38709215/

הערות עורך:

מחקר זה מצא שגם ברופאים לא מנוסים באינטובציה, האינטובציה בעזרת וידאו לרינגוסקופיה מוצלחת יותר מאשר לרינגוסקופיה ישירה. בכשלושת רבעי המקרים האיטובציה הצליחה בניסיון ראשון גם במצבים מלחיצים כמו החייאה בחדר הלידה. עלינו לזכור כי למרות שאינטובציה מהירה יותר ומספר ניסיונות מועט יותר קשור לירידה בתחלואה בפגים קטנים, הרי שמחקר זה לא פרסם תוצאות של ירידה בתחלואה בעקבות הוידאו לרינגוסקופיה (לא היה מספיק כח סטטיסטי לשם כך). עדיין, נראה שניתן לשקול מעבר לוידאו לרינגוסקופיה במרכזים המבצעים אינטובציה בתינוקות.