האם דום נשימה חסימתי בשינה מוביל להתפתחות החזר קיבה-וושט? (מתוך Chest)

מתוצאות מחקר חדש עולה כי אירועי דום נשימה חסימתי בשינה (OSA Obstructive Sleep Apnea) אינם תורמים להתפתחות החזר קיבה-וושט ממצאים הסותרים את התיאוריות המקובלות.

שני ממצאים הובילו לחשד (השגוי, כפי שמסתבר) כי דום נשימה בשינה עשוי להוביל להחזר קיבה-וושט: ראשית, במהלך אירועי OSA חלה נפילה בלחץ התוך-וושטי, ושנית, מתן nCPAP (Nasal Continuous Positive Airway Pressure) לחולים עם דום נשימה חסימתי בשינה מפחית את הריפלוקס בזמן שינה.

עם זאת, מהמחקר הנוכחי עולה כי בחולים חלים שינויים בסוגר הוושט העליון ובלחצים בצומת וושט-קיבה בזמן OSA, המונעים החזר קיבה-וושט.

החוקרים בחנו 11 חולים עם GERD (Gastroesophageal Reflux Disease) ו-OSA, 9 חולים עם GERD בלבד , 6 חולים עם OSA בלבד, ו-15 ביקורות ללא אף אחת משתי המחלות. החוקרים ערכו ניטור למשך 6-8 שעות לאחר ארוחה במהלך שינה.

החוקרים תיעדו את שלבי השינה ואירועים נשימתיים באמצעות בדיקת שינה; הם נעזרו במנומטריה ברזולציה-גבוהה במטרה להעריך את הלחצים בתוך הוושט, בצומת קיבה-וושט ובסוגר הוושט העליון, ותיעדו את אירועי הריפלוקס באמצעות מדידות pH ואימפדנס.

החוקרים מדווחים כי שכיחות אירועי ריפלוקס וושט-לוע ומעי-קיבה בחולים עם OSA ו-GERD לא הייתה שונה מזו שתועדה בביקורות, או ביתר הקבוצות.

הלחצים בוושט ירדו בזמן אירועי OSA, אך הלחצים בסוף-שאיפה בסוגר הוושט העליון ובצומת וושט-קיבה עלו באופן פרוגרסיבי, והיו גבוהים יותר משמעותית בתום אירועי OSA, בהשוואה למדידות בתחילת האירועים.

החוקרים מציינים כי מחקרים קודמים מצאו שכיחות גבוהה של תסמיני GERD, שינויי ריפלוקס בבדיקת אנדוסקופיה ומדידות pH אבנורמליות בוושט של חולים עם OSA. אך קיימת קורלציה ירודה בין חומרת GERD ובין ממצאי OSA, ולכן לא היה ברור אם קיים קשר במנגנונים האחראיים לשינויים הפתופיזיולוגיים של OSA והתפתחות אירועי החזר וושט-קיבה.

מהממצאים הנוכחיים עולה כי חלים שינויים מפצים בחולי עם OSA, בין אם סובלים מ-GERD או לאו.

Chest 2010;137:769-776

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן