טלמטריה אמבולטורית יעילה בזיהוי הפרעות קצב מסכנות חיים (מתוך American Journal of Cardiology)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-22 במרץ 2010 ב- American Journal of Cardiology, עולה כי שימוש בטלמטריה אמבולטורית הוביל לזיהוי הפרעות קצב מסכנות חיים במדגם משתתפים רחב.

זהו מחקר רטרוספקטיבי, שכלל 26,438 חולים שעשו שימוש בטלמטריה לבבית אמבולטורית בשל אינדיקציות שונות, כולל פרפור פרוזדורים, הפרעות הולכה לבביות נוספות או סינקופה. החוקרים מסבירים כי מכשיר הטלמטריה כלל חיישן קל משקל שהעביר באופן אוטומאטי מידע על הפרעות קצב למרכז המידע, באמצעות טלפון סלולארי. עורכי המחקר משמשים יועצים לחברת LifeWatch, אשר אחראית לתחזוקת מכשירי הטלמטריה ואוספת את המידע הטלמטרי.

מתוצאות המחקר עולה כי במהלך 3 שבועות ניטור בממוצע סבלו 5,459 משתתפים (21%) מהפרעת קצב שהצדיקה פניה לרופא. החוקרים מדווחים כי 262 משתתפים (1%) סבלו מהפרעת קצב מסכנת חיים, כולל 120 חולים עם טכיקרדיה רחבת-קומפלקס (לפחות 15 פעימות בקצב של 120 פעימות לדקה ומעלה), 100 חולים עם הפסקת הדופק למשך 6 שניות או יותר, ו-42 חולים עם קצב לב נמוך מ-30 פעימות לדקה. 704 משתתפים נוספים (3%) סבלו מטכיקרדיה צרת-קומפלקס (180 פעימות לדקה או יותר במנוחה).

לאור התוצאות החוקרים כותבים כי אחוז קטן אך משמעותי ממדגם החולים הרחב שהופנה לקבלת טלמטריה אמבולטורית, פיתח הפרעת קצב מסכנת חיים שעשויה לדרוש התערבות מיידית.

הם מציינים כי כאשר החולה שולט על העברת המידע באמצעות הטלפון הסלולארי ייתכן שהמידע לא יועבר באופן מיידי, שכן לעיתים הפרעות קצב הינן אסימפטומטיות, או עלולות להתרחש בזמן השינה.

עם זאת, החוקרים מדגישים כי טלמטריה לבבית אמבולטורית עשויה לספק מידע קליני מציל חיים, שאינן זמין בשיטות אחרות.

Am J Cardiol 2010.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן