ABI (Ankle-Brachial index) לא תקין ככלי להערכת סיכון לתחלואה קרדיו-וסקולארית (מתוך כנס ה- Society of Interventional Radiology)

מאת ד”ר מיכל איזנשטט

מתוצאות מחקר שהוצג בכנס ה- Society of Interventional Radiology, עולה כי ABI (ankle-brachial index מדד קרסול-זרוע) לא תקין עשוי להוות כלי לניבוי סיכון לתחלואה קרדיו-וסקולארית עתידית בפרטים מהאוכלוסייה המבוגרת, המצויים בסיכון קל-בינוני עפ”י דירוג פרמינגהאם (FRS Framingham Risk Scores).

לדברי החוקרים, באמצעות כלי פשוט וזול ניתן לזהות מי עלול להיות בסיכון מוגבר לפתח אוטם לבבי בעתיד.  הם מוסיפים כי כל שיטה העשויה לשפר את יכולת זיהוי הפרטים המועדים לפתח אירוע כלילי חריף בעתיד, אשר אינם נחשבים כבעלי סיכון גבוה עפ”י דירוג פרמינגהאם, הינה בעלת חשיבות ברורה בכל הנוגע לבריאות הציבור ורפואה מונעת. החוקרים מציינים עוד, כי כמעט שני שליש מהאירועים הקורונריים מופיעים בפרטים שאינם ידועים כבעלי סיכון גבוה לאירועים שכאלו.

החוקרים מסבירים כי בדיקת ה- ABI הינה קריאה של לחץ דם באיזור הקרסול באופן פשוט ולא פולשני, שנועדה לזהות מחלת כלי דם פריפריים.  הבדיקה מראה למעשה את מידת הצטברות הרבדים השומניים בעורקי הרגל, ובאופן בלתי ישיר מעידה על הצטברויות של רבדים כאלו בכל המערכת הקרדיו-וסקולארית. יש לציין כי מחלת כלי דם פריפריים הינה גורם סיכון ידוע לאוטם לבבי.

עפ”י הספרות, בוצעו בעבר מחקרים שבדקו את הקשר בין ABI גבוה ובין סיכון מוגבר לאוטם לבבי, אולם טרם נבדקה בהקשר זה אוכלוסיה מבוגרת אשר אינה נחשבת כבעלת סיכון גבוה.

במחקר הנוכחי השתתפו 822 נבדקים מתוך ה- PEDAL – Population-Based Examinations to Determine Ankle-Brachial Index study . מתוכם – 69.7% נשים; 89.7% לבנים; בגיל ממוצע של 64 שנים. הנבדקים גויסו בשנים 2007 ו 2008, ועברו בדיקות סקר למחלת כלי דם פריפריים בעזרת בדיקת ABI.  למשתתפים במחקר לא הייתה מחלת סוכרת או מחלה קרדיו-וסקולארית בכניסתם למחקר.  נעשה שימוש בדירוג פרמינגהאם על מנת להעריך את הסיכון ל- 10 שנים לחלות במחלת לב כלילית: מנמוך (קטן מ-6%), דרך בינוני (6%-19%) ועד גבוה (20% ומעלה).  תוצאות ABI נמוכות מ- 0.9 ו/או גבוהות מ- 1.4 בכל רגל נחשבו לא תקינות.

מתוצאות המחקר עולה כי הודגמה שכיחות של 14.2% תוצאות ABI לא תקינות בין המשתתפים (95% CI  11.9%-16.8%).  ל- 256 נבדקים נמצא דירוג פרמינגהאם נמוך, ל- 414 נמצא דירוג בינוני, ול- 152 דירוג גבוה (31.1%, 50.4% ו 18.5% בהתאמה).  מתוך הנבדקים עם דירוג פרמינגהאם נמוך, ל- 11.3% נצפו תוצאות ABI לא תקינות, ומתוך אלו עם דירוג בינוני, ל- 12.8% נצפו תוצאות לא תקינות.

החוקרים מציינים כי ליותר מ- 10% ממשתתפי המחקר הודגמו תוצאות ABI לא תקינות, על אף שסווגו בסיכון נמוך עד בינוני בדירוג פרמינגהאם.  לטענתם, כלים נהוגים להערכת סיכון קרדיו-וסקולארי, אינם רגישים דיים, ומזהים עד כשליש מהפרטים העלולים ללקות באוטם לבבי.  לעומת כלים אלו, בדיקת ABI הינה נטולת סיכונים ולא פולשנית, ויכולה להיכנס לשימוש בקלות ככלי לזיהוי סיכון לאוטם לבבי גם בפרטים שאינם ידועים כחולים קרדיו-וסקולאריים.

החוקרים ממליצים על הפיכת בדיקת ABI לרווחת יותר באוכלוסיה, בעיקר בקרב אלו המצויים בסיכון נמוך-בינוני, אשר לא היוו את קהל היעד לבדיקה עד כה.

מומחים תומכים בהמלצה להפוך את הבדיקה לנפוצה יותר, אשר בעזרתה ניתן יהיה להצביע על פרטים המועדים לתחלואה לבבית, אשר טרם לכן לא זוהו, וכך לבצע פעולות מניעתיות והסברתיות שיסייעו בהורדת התחלואה והתמותה.

מתוך הכנס השנתי ה- 35 של ה- Society of Interventional Radiology, שנערך במרץ 2010, בטמפה, ארצות הברית.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן