בדיקת CT Angiography של העורקים הכליליים לזיהוי חולי סוכרת בסיכון גבוה (מתוך Diabetes Care)

בחולי סוכרת ללא מחלת עורקים כליליים ידועה, בדיקת CT Angiography עשויה לסייע בזיהוי חולים בסיכון גבוה לאירועים לבביים, כך מדווחים חוקרים מגרמניה ב-Diabetes Care.

לדברי החוקרים, בדיקת CT Angiography עשויה לזהות שינויים טרשתיים הרבה לפני הופעת תסמינים, וכך מאפשרת הערכה מוקדמת ומקיפה של חולים סוכרתיים. בחולים עם מחלה מוגבלת הפרוגנוזה די טובה, וניתן להסתפק בטיפול תרופתי שמרני, בעוד שבחולים עם מחלה נרחבת תתכן תועלת בטיפול אגרסיבי יותר, הן במחלת הסוכרת והן במחלת העורקים הכליליים.

החוקרים ניתחו את הנתונים אודות 140 חולי סוכרת, ללא מחלת עורקים כליליים ידועה, ו-1782 ביקורות ללא-סוכרת, שעברו בדיקת CT Angiography.

במהלך מעקב ממוצע של 33 חודשים, יעד הסיום המשולב שכלל תמותה מכלל הסיבות, אנגינה לא-יציבה או אוטם לבבי לא-פטאלי, המחייבים אשפוז, תועד ב-7 חולי סוכרת ו-24 ביקורות. שיעור האירועים השנתי עמד על 1.8% בחולי סוכרת ו-0.5% בביקורות.

בחולי סוכרת מספר הסגמנטים הממוצע עם נגעים טרשתיים עמד על 5.2, זאת בהשוואה ל-2.9 סגמנטים בחולים ללא-סוכרת.

הגורם המנבא הטוב ביותר לתוצאות חבולי סוכרת היה מדד העומס הטרשתי (כלומר, מספר הסגמנטים עם היצרות של 25% ומעלה, או עם כל דרגה של נגעים לא-חוסמים עם הסתיידויות, ללא-הסתיידויות, או מעורבים). בנוכחות פחות מחמישה נגעים, שיעור האירועים השנתי עמד על 0.5%. בנוכחות למעלה מתשעה נגעים, שיעור זה עמד על 9.6%. השיעורים המקבילים בחולים ללא-סוכרת עמדו על 0.2% ו-2.2%.

בנוסף לזיהוי שינויים טרשתיים, בדיקת CT Angiography מאפשרות לזהות מחלת עורקים כליליים חסימתית, או לשלול מחלה כזו, עם דיוק גבוה, וכך מספקת מידע חשוב לבחירת חולים הצפויים לתועלת מרה-וסקולריזציה כלילית מוקדמת.

Diabetes Care 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן