טיפול מוקדם ב-Atorvastatin במינון גבוה משפר את זרימת הדם לאחר PCI (מתוך J Am Coll Cardiol Intv)

מתוצאות מחקר חדש בקוריאה עולה כי בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST, מינון גבוה של Atorvastatin (ליפיטור) לפני PCI (Percutaneous Coronary Intervention) מביא לשיפור זרימת הדם הכלילית המיידית לאחר הפרוצדורה, אם כי הטיפול אינו מפחית משמעותית את שיעור הסיבוכים הקרדיווסקולאריים המג’וריים, בהשוואה לטיפול ב- Atorvastatin במינון נמוך.

הנתונים מבוססים על תוצאות מחקר STATIN STEMI Trial, בו 171 חולים טופלו ב- Atorvastatin במינון 10 מ”ג או 80 מ”ג, לפני PCI ראשוני, וכן Clopidogrel במינון 600 מ”ג ואספירין במינון 200 מ”ג. לאחר הפרוצדורה, כל המשתתפים טופלו במנת אחזקה שגרתית של Atorvastatin (10 מ”ג ליום).

החוקרים מדווחים כי ב-30 הימים הראשונים, סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים תועדו בחמישה חולים שטופלו ב- Atorvastatin במינון גבוה (5.8%) ותשעה חולים (10.6%) בקבוצת הטיפול במינון נמוך (p=ns).

מדד CTFC (Corrected TIMI Frame Count) הממוצע היה נמוך יותר בקבוצת המטופלים במינון 80 מ”ג (26.9 לעומת 34.1,  p=0.01). בקבוצה זו תועד מדד MBG (Myocardial Blush Grade) גבוה יותר (2.2 לעומת 1.9,  p=0.02) ושיעור גבוה יותר של רזולוציה של מקטע ST לאחר 90 דקות (61.8% לעומת 50.6%,  p=0.01).

שיעורי הרזולוציה המלאה של מקטע ST (רזולוציה של מעל 70% ממקטע ST לאחר 90 דקות) עמדו על 39.5% (34 חולים) עם טיפול במינון 80 מ”ג, ו-23.8% (19 חולים) עם טיפול במינון 10 מ”ג (p=0.03).

עם זאת, לאחר תשעה חודשים, מניתוח אקטוריאלי לא עלה הבדל מובהק בין הקבוצות בשיעורי ההישרדות ללא אירועים הקרדיווסקולאריים המגו’ריים.

Atorvastatin במינון גבוה עשוי להביא לתוצאות אופטימאליות בחולים עם STEMI, העוברים PCI, ע”י שיפור הפרפוזיה המיקרו-וסקולארית לשריר הלב, למרות שלא תועד הבדל מובהק בתוצאות הקליניות.

החוקרים מאמינים כי נדרשים מחקר גדול יותר בנושא, על-בסיס ממצאי המחקר הנוכחי.

J Am Coll Cardiol Intv 2010;3:332-339

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן