האם אנאלוגים ארוכי-טווח של אינסולין מעלים את הסיכון ל-DKA בילדים? (מתוך Diabetes Care)

ממחקר חדש עולה כי טיפול ב-Insulin Glargine (לנטוס) או Insulin Detemir (לבמיר), במקום NPH, אינו מפחית את הסיכון לקטואצידוזיס בילדים ומתבגרים עם סוכרת מסוג 1, ולמעשה, טיפול זה עשוי להוביל לסיכון מוגבר ל-DKA (Diabetic Ketoacidosis).

החוקרים ציפו כי טיפולים ארוכי-טווח יסייעו במניעת אירועי DKA בעקבות שמירה על רמות אינסולין יחסית יציבות. בעזרת נתוני Diabetes Prospective Documentation Initiative, החוקרים מגרמניה העריכו את הצורך בטיפול בקטואצידוזיס (רמת pH בדם ורידי של פחות מ-7.3) ב-10,682 חולי סוכרת מסוג 1, בגיל 20, או פחות (גיל ממוצע של 14 שנים).

כל המשתתפים סבלו מסוכרת במשך לפחות שנתיים. כמחציתם נטלו אנאלוגים ארוכי-טווח של אינסולין, היתר טופלו ב-NPH, וכולם קיבלו לפחות שלוש זריקות אינסולין ביום.

בשנה שקדמה לניתוח הנתונים תועדו 549 אירועי DKA במדגם המחקר, עם היארעות של 5.14 אירועים ל-100 שנות-מטופל.

לאחר תקנון לערכי HbA1c, משך סוכרת, גיל בעת אבחנת סוכרת וגורמים אחרים, החוקרים מצאו כי טיפול באנאלוגים ארוכי-טווח של אינסולין הביא לעליה של 35% בסיכון לקטואצידוזיס (p=0.015), וטיפול ב-Insulin Glargine ו-Insulin Detemir העלה את הסיכון ב-26% ו-52%, בהתאמה, בהשוואה ל-NPH.

גורמים אחרים שניבאו סיכון מוגבר ל-DKA כללו מינון אינסולין גבוה יותר (p<0.001) וערכי HbA1c גבוהים יותר (p<0.001).

החוקרים מסכמים וכותבים כי למרות פרופיל פרמקוקינטי ארוך-טווח, השימוש באנאלוגים ארוכי-טווח של אינסולין לא לווה בהיארעות מופחתת של DKA,בהשוואה ל-NPH. החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים להערכת הסיכון ל-DKA בילדים המטופלים ב-Insulin Glargine או Insulin Detemir.

Diabetes Care 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן