הקשר בין חשיפה לעישון ובין טרשת עורקים במתבגרים (מתוך Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-2 במרץ 2010 ב- Circulation: Cardiovascular Quality and Outcomes, עולה כי נמצא קשר בין חשיפה תדירה לעישון סיגריות במתבגרים ובין שינויים ווסקולאריים המתאימים לטרשת עורקים מוקדמת ורמות Apolipoprotein B (apoB) גבוהות יותר.

החוקרים כותבים כי עבודות קודמות מצאו קשר בין עישון פסיבי ובין עליה בעובי שכבת האינטימה-מדיה (intima-media thickness, IMT) בעורק הקרוטיד במבוגרים. עם זאת, עד כה לא נערכו מחקרים לבדיקת ההשפעה של חשיפה לעישון סיגריות על ה-IMT בילדים או מתבגרים בריאים. הם מוסיפים כי חשיפה לעישון סיגריות סביבתי עלולה לגרום לשינוי בפרופיל השומנים בדם במבוגרים, אך אין נתונים בספרות על השפעת החשיפה לעישון על רמות הליפופרוטאינים בילדים.

המחקר כלל 494 ילדים בריאים בני 13 שנים, שגויסו כתינוקות ל- Finland’s Special Turku Coronary Risk Factor Intervention Project (STRIP). הפרויקט החל בשנת 1990 במטרה לצמצם את הסיכון של הילדים למחלת לב, באמצעות שליטה בחשיפה לגורמי סיכון סביבתיים.

הילדים עברו הערכה של ה-IMT המקסימאלי של עורק הקרוטיד ושל אבי העורקים באמצעות בדיקת אולטראסאונד, בנוסף לבדיקת ההרחבה תלוית הזרימה בעורק הברכיאלי. כמו כן נמדדו רמות השומנים, ליפופרוטאין, apoA-I ו-apoB. החוקרים העריכו את החשיפה ארוכת הטווח לעישון פסיבי באמצעות מדידת רמות ה-Cotinine בדם, שהינו תוצר של ניקוטין המשמש להערכת החשיפה לעישון במהלך מספר הימים האחרונים. החוקרים מדווחים כי רוב המשתתפים עברו 6 בדיקות דם שנתיות לרמות Cotinine, ולכן חושב ממוצע של רמות שנמדדו, והילדים חולקו ל-3 קבוצות על סמך רמת החשיפה לעישון: חשיפה גבוהה (163 משתתפים), חשיפה בינונית (171 משתתפים) וחשיפה נמוכה (160 משתתפים).

מתוצאות המחקר עולה כי נמצא קשר בין חשיפה גבוהה לעישון סיגריות ובין ערכי IMT מקסימאליים גבוהים יותר בעורק הקרוטיד ובאבי העורקים. כמו כן, נמצא קשר בין חשיפה לעישון ובין ירידה בהרחבה תלוית הזרימה בעורק הברכיאלי, המלמדת על תפקוד אנדותליאלי. החוקרים מוסיפים כי ככל שעלו רמות ה-Cotinine בדם המשתתפים, כך עלה יחס ה-apoB/apoA-I שנמדד. התוצאות מוצגות בטבלה הבאה:


































המדד


חשיפה נמוכה לעישון


חשיפה בינונית לעישון


חשיפה גבוהה לעישון


IMT בעורק הקרוטיד (מ”מ)


0.502


0.525


0.535


IMT באבי העורקים (מ”מ)


0.527


0.563


0.567


הרחבה תלוית זרימה (%)


10.43


9.78


8.82


apoB (גרם/ל’)


0.73


0.77


0.79


יחס apoB/apoA-I


0.56


0.58


0.60


לאור תוצאות המחקר מציינים החוקרים כי גם חשיפה קטנה לעישון סיגריות נקשרה לעליה ב-IMT. הם מסבירים כי עובי דופן העורק הוא סמן לטרשת עורקים מוקדמת, והממצאים תומכים בתפקיד שיש לעישון בהתפתחות טרשת עורקים.

החוקרים מוסיפים כי תוצאות המחקר תואמות לעבודה קודמת שמצאה קשר בין עישון פסיבי ובין הפרעה לתפקוד האנדותל בילדים בני 11 שנים. לפיכך הם משערים כי הפרעה לתפקוד האנדותל עשויה להיות השלב הראשון בהתפתחות טרשת עורקים תת-קלינית, לפני השינוי בעובי דפנות העורקים.

בין ההסברים שמציעים החוקרים להשפעת החשיפה לעישון על עובי כלי הדם, ניתן לציין השפעה טוקסית ישירה של העישון על חדירות ומבנה האנדותל, עליה בקישור הטסיות לאזורי נזק בכלי הדם וגירוי הצמיחה של תאי שריר חלק, ועליה בחמצון השומנים בשילוב עם קליטה מוגברת של LDL ע”י מקרופגים.

כמו כן, הם מסבירים כי ריכוז ה-apoB מספק מדידה ישירה של מספר הליפופרוטאינים האתרוגניים, וכי היחס apoB/apoA-I מעיד על המאזן בין ליפופרוטאינים המעודדים או מדכאים טרשת עורקים. לדבריהם, יחס זה בילדות עשוי לחזות את ערכי ה-IMT בעורק הקרוטיד ואת תפקוד האנדותל במבוגר, ויחס apoB/apoA-I במבוגרים הוא מדד חיזוי חזק לאירועים כליליים.

החוקרים מסכמים כי במחקר נמצא קשר בלתי תלוי בין חשיפה לעישון סיגריות ובין רמות apoB, וכן יחס בלתי תלוי בין חשיפה לעישון ובין ערכי IMT, גם לאחר תקנון לרמות apoB. לפיכך, אמנם חשיפה לעישון עלולה לקדם הופעה של טרשת עורקים באמצעות השפעתה על מטבוליזם apoB, אך הדבר לא מסביר בצורה מלאה את הקשר שנצפה במחקר בין חשיפה לעישון ובין ערכי ה-IMT.

Circ Cardiovasc Qual Outcomes 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן