פחמימה המצויה בבשר אדום קשורה בהתפתחות תגובות אנאפילקטיות מאוחרות (מתוך כנס American Academy of Allergy, Asthma and Immunology)

מאת ד”ר בן פודה שקד

ממחקר חדש אשר הוצג בכנס השנתי של ה-American Academy of Allergy, Asthma and Immunology (AAAAI) עולה כי פחמימה המכונה alpha-gal המצויה בבשר בקר הינה סיבה חשובה לתגובות אנאפילקטיות אידיופטיות מאוחרות, אשר פעמים רבות אינה מזוהה.

החוקרים מסבירים כי תגובות אלרגיות הקשורות ב-alpha-gal (קיצור של Galactose-a 1,3-Galactose) עשויות להתבטא במגוון צורות, החל באורטיקריה וכלה באנאפילקסיס. התגובות מתרחשות על פי רוב בין שלוש עד שש שעות לאחר אכילת בשר יונקים. לדבריהם, מחקרים המתמשך מציע בנוסף כי עקיצות של קרציות המצויות בשלב הזחל או של פרעושים (chiggers) עשויות לשפעל את הייצור של נוגדנים מסוג IgE כנגד alpha-gal.

החוקרים בדקו את דמם של שישים חולים עם אנאפילקסיס אידיופטי חוזר אשר אובחן באחד משלשוה מרכזים קליניים בארה”ב ובאוסטרליה, לקיומם של נוגדני IgE ל-alpha-gal.

לדברי החוקרים, אחוז גבוה מהחולים התגלה כבעל נוגדני IgE כנגד alpha-gal, ממצא המצביע על כך שהתגובות האלרגיות שהראו היו ככל הנראה תגובות מאוחרות לבשר האדום או למוצריו. תוצאות המחקר הראו כי 25% מהחולים במרכז הרפואי בטנסי (חמישה מבין עשרים) ו-50% מאלו במרכזים הרפואיים בוירג’יניה ובקנברה (20 מבין 40) היו בעלי בדיקות חיוביות לנוגדני IgE ל-alpha-gal (כאשר תוצאה חיובית מוגדרת כרמה העולה על 1.0 IU/mL).

החוקרים מוסיפים כי חולים מהמרכזים בטנסי, וירג’יניה וקנברה עם בדיקות חיוביות הראו רמה כוללת ממוצעת של נוגדני IgE של 325.7, 90.2 ו-262.2 IU/mL, בהתאמה. מאידך, רמות הנוגדנים בקרב החולים אשר תוצאות בדיקותיהם הוגדרו כשליליות עמדו על 80.3, 33.2 ו-155.9 IU/mL, בהתאמה.

החוקרים מציינים כי המחקר נמשך גם כעת, וכי גויסו בינתיים נבדקים נוספים (מספר הנבדקים באתר בוירג’יניה כעת עולה על מאה לדבריהם), ומוסיפים כי גם באלו ניכרת המגמה של שיעור גבוה של נוגדני IgE כנגד alpha-gal בקרב החולים עם היסטוריה של אנאפילקסיס אידיופטי ועקיצות קרציות או פרעושים.

כיצד ממלאות עקיצות אלו תפקיד במנגנון התגובה האלרגית? במחקר קודם נמצא כי אחוז גבוה ממבוגרים אשר פיתחו אלרגיה פתאומית לבשר אדום מדווחים על עקיצות של קרציה שבועות מספר טרם הופעת התגובה האלרגית. פעמים רבות תגובה זו התרחשה שעות ספורות לאח הצריכה של בשר בקר, חזיר או כבש. החוקרים העומדים מאחורי אותו מחקר טוענים כי הממצא של נוגדני IgE לפחמימות הינו חשוב וחדשני, וכי במידה רבה יוחסו מרבית סוגי האלרגיה למוצרי מזון כמערבים נוגדני IgE כנגד חלבונים.

במחקר הנוכחי, הנבדקים מהמרכז בוירג’יניה דיווחו על היסטוריה של עקיצה של קרציה או פרעוש, כמו גם 75% מהנבדקים במרכז בקנברה. לא כך היה ביחס לנבדקים מהמרכז השלישי שהשתתף במחקר. לטענת החוקרים, לא ברור בדיוק כיצד עקיצה של קרציה או פרעוש עשויה להביא לאלרגיה פתאומית לבשר אדום, אולם זוהי השאלה המחקרית שבכוונתם לבחון בעתיד.

החוקרים מציינים כי בעבודתם הם מתייחסים לפרעוש מסוג ‘seed’ tick, שהוא המונח הגנרי לצורת הזחל של פרעושים, בעוד שפרעושים מסוג dog tick, deer tick, Lone Star וכדומה הינן הצורות הבוגרות של הטפיל. הם סבורים כי כל סוגי הפרעושים מסוגלים לגרום לתגובה אלרגית שכזו. לפיכך, על אף שאין המדובר בשאלה הנכללת בדרך כלל בהערכה הקלינית של החולה, שאלה המתייחסת באופן ספציפי לסיפור של עקיצת קרציה או פרעוש עשויה להביא לזיהוי חולים אשר פיתחו נוגדני IgE כנגד alpha-gal, הם מציעים.

כמו כן, מייעצים החוקרים לקלינאים שלא לשלול את האפשרות של אלרגיה למוצרי מזון רק משום שנראה שהתגובה הופיעה מספר שעות לאחר הארוחה האחרונה. לדבריהם, ניתן לשקול ביצוע בדיקות דם (לחלבוני) בקר, חזיר או כבש באם יש חשד לכך שהנבדק פיתח נוגדני IgE כנגד alpha-gal. מניסיונם האישי, מספרים החוקרים, תבחינים עוריים (לחלבונים) אלו מפיקים תגובה קלושה בלבד ולפיכך אינם מהימנים לשם הזיהוי של חולים עם נוגדני IgE בדמם כנגד alpha-gal.

מתוך הכנס השנתי של ה-American Academy of Allergy, Asthma and Immunology (AAAAI) שנערך במרץ 2010 בניו-אורלינס.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן