טיפול אנטיביוטי מניעתי לשיפור סיכויי ההישרדות בחולים עם כוויות (מתוך BMJ)

טיפול אנטיביוטי מניעתי עשוי לשפר את סיכויי ההישרדות של פצועים עם כוויות, כך עולה ממטה-אנליזה חדשה, אם כי החוקרים מודים כי איכות העדויות התומכות בכך הוא חלש.

לדברי החוקרים, מספר גורמים מעלים את הסיכון לזיהומים בחולים עם כוויות, עם זאת, קיים קונצנזוס רחב ואחיד בספרות הרפואית הנוכחית, לפיו אין מקום לטיפול אנטיביוטי סיסטמי לחולים עם כוויות חמורות.

עם זאת, בסקירה הנוכחית, החוקרים מצאו כי טיפול אנטיביוטי מניעתי, סיסטמי, הפחית את הסיכויים לתמותה באשפוז בקרוב ל-50%.

ד”ר מיכל פאוול ושות’, מהמרכז הרפואי רבין בפתח-תקווה, כותבים כי באופן תיאורטי, אין מקום להפתעה. טיפול אנטיביוטי מניעתי מפחית תמותה, בקטרמיה ודלקת ריאות על-רקע הנשמה מכאנית בחולים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ. דמיון בין חולים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ ובחולים עם כוויות מצביעים על תועלת דומה לטיפול מניעתי.

עם זאת, ההמלצות לטיפול אינן מתייחסות לטיפול אנטיביוטי מניעתי, סיסטמי, או מציינות באופן מפורש כי טיפול אנטיביוטי מניעתי אינו מומלץ.

הסיבות שצוטטו להעדר המקום לטיפול אנטיביוטי מניעתי לחולים עם כוויות, כוללות העדר תועלת וסיכון מוגבר לתופעות לוואי, בעיקר CDAC (Clostridium Difficile-Associated Colitis) וסלקציה של פתוגנים עמידים לאנטיביוטיקות.

במטרה להבין את היתרונות והסיכונים של טיפול אנטיביוטי מניעתי בתנאים אלו, ד”ר פאוול ושותפיה ערכו סקירה סיסטמית ומטה-אנליזה של הנתונים מ-17 מחקרים מבוקרים. המחקרים פורסמו בין השנים 1966 ו-2009, וכללו 1113 חולים. בכל מחקר נערכה השוואה בין צורה מסוימת של טיפול מניעתי סיסטמי, לא-נספג, או מקומי ובין פלסבו או העדר טיפול.

מרבית המחקרים גייסו חולים עם כוויות בלמעלה מ-20% משטח הגוף.

החוקרים מדווחים כי טיפול אנטיביוטי מניעתי, סיסטמי, ניתן למשך 4-14 ימים לאחר האשפוז, הביאה להפחתת שיעורי התמותה באשפוז, מכלל הסיבות, ב-46%. מספר החולים בהם נדרש לטפל עמד על 8 .

מנגד, מתן טיפול אנטיביוטי טרום-ניתוחי, לא-נספג או מקומי בלבד, לא השפיע משמעותית על התמותה.

טיפול אנטיביוטי מניעתי, סיסטמי, הפחית את הסיכון לדלקת ריאות, בעוד שטיפול מניעתי טרום-ניתוחי הפחית את הסיכון לזיהומי פצע. מתן טיפול אנטיביוטי נגד סטפילוקוקוס הפחית את הסיכון לזיהומים או קולוניזאציה של Staphylococcus Aureus.

מבחינת תופעות לוואי, הנתונים משלושה מחקרים הצביעו על עליה משמעותית בעמידות לתרופות אנטיביוטיות ששימשו כטיפול מניעתי.

עם זאת, החוקרים מזהירים כי אף אחד מהממצאים אינו חד-משמעי, מאחר שהאיכות המתודולוגית הכוללת של המחקרים הייתה נמוכה.

הם כותבים כי הם הצליחו להדגים חוסר-התאמה בין ההנחיות הנוכחיות לטיפול בחולים עם כוויות, הממליצות כנגד מתן טיפול אנטיביוטי מניעתי, ובין העדויות המצביעות על ירידה של כ-50% בשיעורי התמותה מכלל הסיבות עם טיפול אנטיביוטי מניעתי, סיסטמי.

לאור מיעוט העדויות בנושא והמגבלות של המחקרים הנוכחיים, החוקרים מזהירים כי יש להתייחס למחקר זה כאל בסיס לעריכת מחקר אקראי ומבוקר גדול.

BMJ. Published online February 17, 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן