האם הטיפול באוסטיאופורוזיס מפחית תמותה? (מתוך Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism)

ממטה-אנליזה חדשה שפורסמה ב- Journal of Clinical Endocrinology and Metabolism עולה כי טיפול באוסטיאופורוזיס בתרופות ובמינונים מאושרים, עם תועלת מוכחת, עשויה להפחית את הסיכון לתמותה. החוקרים כותבים כי ההשפעה הגדולה ביותר של טיפולים אלו על התמותה תועדה במטופלים קשישים ותשושים, שהיו בסיכון הגבוה ביותר לתמותה.

במסגרת המחקר ערכו החוקרים חיפוש במאגרי MEDLINE ו-Cochrane Central Register of Trials עד ספטמבר 2008, וכן בתקצירים מפגשים של American Society for Bone and Mineral Research, בחיפוש אחר מחקרים אקראיים, מבוקרי-פלסבו, של מינונים מאושרים של תרופות עם יעילות מוכחת במניעת שברים. הסקירה כללה רק מחקרים שנערכו במשך 12 חודשים, לפחות, עם למעלה מעשרה מקרי תמותה.

בסופו של דבר נכללו בסקירה 9 מחקרים של ארבע תרופות – Risedronate (אקטונל) במינון 5 מ”ג ביום, Strontium Ranelate במינון 2 מ”ג ביום, Zoledronic Acid (אקלסטה) במינון 5 מ”ג בשנה ו-Denosumab במינון 60 מ”ג בכל חצי שנה נכללו בסקירה הראשונית. שני מחקרים בנושא Alendronate, בהם מינוני הטיפול שונו במהלך המחקר, נכללו בסקירות המשניות.

בסה”כ, 10 מחקרים כללו 39,549 משתתפים, עם 1,417 מקרי תמותה. תשעה מקרים כללו רק נשים לאחר מנופאוזה; מחקר אחד עם Zoledronic Acid כלל גברים.

בניתוח העיקרי של הממצאים, החוקרים זיהו קשר בין טיפול באוסטיאופורוזיס ובין ירידה של 11% בסיכון לתמותה (סיכון יחסי של 0.89, p=0.036). התוצאות היו דומות בניתוח המשני כאשר נכללו גם המחקרים עם Alendronate (סיכון יחסי של 0.90,  p=0.044).

הירידה בתמותה לא הייתה קשורה לגיל או להיארעות שברי ירך או שברים לא-חולייתיים. הירידה הגדולה ביותר בתמותה תועדה במחקרים של אוכלוסיות בעלות שיעורי תמותה גבוהים יותר (p=0.030).

החוקרים מקווים כי נתונים אלו ישמשו כעדויות נוספות התומכות במתן טיפול יעיל לאוסטיאופורוזיס בקשישים בסיכון גבוה לשברים.

J Clin Endocrinol Metab 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן