שלוש תרופות נוגדות-טסיות עדיפות על שתי תרופות לאחר הכנסת תומכן לעורקים הכליליים (מתוך American Heart Journal)

טיפול נוגד-טסיות משולב יעיל יותר מטיפול כפול בהפחתת שיעור האירועים האיסכמיים לאחר השתלת תומכן משחרר-תרופה, כך עולה ממחקר תצפיתי חדש, שפורסם במהדורת פברואר של American Heart Journal.

הטיפול הפומי Cilostazol, שאושר ע”י ה-FDA לטיפול בצליעה לסירוגין, משפר את התועלת בטיפול באספירין וקלופידוגרל כנגד הפעלת טסיות. במחקרים מוקדמים, התרופה הפחיתה את שיעור ההיצרויות החוזרות ופרוצדורות רה-וסקולריזציה בחולים עם תומכן משחרר-תרופה.

בסקירה הנוכחית החוקרים השוו את היעילות והבטיחות בטווח הארוך של טיפול משולב וטיפול כפול, לאחר השתלה מוצלחת של תומכן מסוג SES (Sirolimus Eluting Stent) או PES (Paclitaxel Eluting Stent).

מבין 3099 חולים שטופלו במרכז הרפואי, 1443 חולים קיבל טיפול משולש: אספירין במינון 200 מ”ג ביום, קלופידוגרל (פלויקס) במינון העמסה של 300 מ”ג ולאחר מכן 75 מ”ג ביום, ו-Cilostazol במינון העמסה של 200 מ”ג ולאחר מכן מינון של 100 מ”ג פעמיים ביום. יתר 1646 החולים טופלו באספירין וקלופידוגרל בלבד.

אספירין ניתן ללא הגבלת זמן, קלופידוגרל ניתן למשך לפחות 6 חודשים, ו-Cilostazol ניתן למשך לפחות 4 שבועות. המעקב נמשך 12 חודשים.

בקבוצת הטיפול המשולש, 5 חולים פיתחו אוטם לבבי, בשניים אובחן תרומבוזיס בתומכן ו-21 מתו. בקבוצת הטיפול הכפול, 15 חולים פיתחו אוטם לבבי, ב-12 אובחן תרומבוזיס בתומכן ו-26 חולים מתו.

לאחר תקנון, שיעורי התמותה לאחר 12 חודשים לא היו שונים בין הקבוצות. עם זאת, החוקרים מצאו קשר בין טיפול נוגד-טסיות משולש ובין סיכון נמוך משמעותית לאוטם לבבי לאחר 12 חודשים (HR = 0.233,  p=0.233, p=0.0097) ולתרומבוזיס בתומכן (HR = 0.136,  p=0.0036). עקומות ההיארעות לתרומבוזיס בתומכן ואוטם לבבי נפרדו והגיעו למובהקות סטטיסטית לאחר חודשיים, לאחר מכן העקומות היו מקבילות.

שיעור הדימומים המינוריים והמג’וריים היה דומה בשתי הקבוצות.

החוקרים משערים כי בנוסף להשפעה נוגדת הטסיות, ל-Cilostazol השפעות חיוביות נוספות על המיטה הוסקולארית, דוגמת עיכוב התפתחות פלאק טרשתי, נסיגה של הפלאק הטרשתי, הרחבת כלי דם ושינויים לטובה על פרופיל השומנים בדם.

החוקרים מסכמים וכותבים כי טיפול נוגד-טסיות משולש ממושך, עשוי להפחית את הסיכון לתרומבוזיס בתומכן ואוטם לבבי לאחר השתלת תומכן משחרר-תרופה.

Am Heart J2010;159:284-291

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן