קשר בין גאוט ובין סיכון מוגבר לאוטם לבבי בנשים מבוגרות (מתוך Annals of the Rheumatic Diseases)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם ב-2 בפברואר 2010 ב- Annals of the Rheumatic Diseases, עולה כי לחולות גאוט ללא סיפור קודם של מחלת לב איסכמית נמצא סיכון גבוה ב-40% לאוטם לבבי לאחר 7 שנות מעקב, בהשוואה לנשים ללא גאוט.

החוקרים כותבים כי עבודות קודמות התמקדו בקשר בין גאוט וסיכון קרדיווסקולארי בגברים. עם זאת, הם מציינים כי היקף הסיכון עלול להיות גבוה יותר בנשים מאשר בגברים. לדבריהם, זהו המחקר הראשון שמצא כי גאוט הינו גורם סיכון בלתי תלוי למחלת לב כלילית בנשים, בדומה לתצפיות קודמות בגברים.

החוקרים השוו את שיעורי ההיארעות של אוטם לבבי בקרב 9,642 משתתפים הסובלים מגאוט ו-48,210 מקרי ביקורת ממאגר נתוני ה- British Columbia Linked Health Database. לאחר חציון מעקב של 7 שנים נמצא כי 3,268 משתתפים סבלו מאוטם לבבי, מהם 996 נשים. החוקרים מדווחים כי הסיכון היחסי לאוטם פטאלי ולא-פטאלי היה גבוה יותר בקרב נשים וגברים הסובלים מגאוט, בהשוואה למשתתפים ללא גאוט, וכי הסיכון היה גבוה יותר בנשים. ההבדלים בין הקבוצות נותרו מובהקים סטטיסטית גם לאחר תקנון לגיל, מחלות רקע ושימוש בתרופות מרשם. הסיכון היחסי לאוטם לבבי בחולי גאוט (בצירוף רווח בר-סמך בדרגת ביטחון של 95%) מוצג בטבלה הבאה:





















נשים


גברים


אוטם לבבי לא-פטאלי


1.41 (1.191.67)


1.11 (0.981.25)


אוטם לבבי פטאלי


1.33 (0.991.78)


1.10 (0.881.38)


כל מקרי האוטם הלבבי


1.39 (1.201.61)


1.11 (0.991.23)


החוקרים מציינים כי הסיכון הגבוה יותר לאוטם לבבי בקרב נשים לעומת גברים היה מובהק סטטיסטית כשנבדקו כל מקרי האוטם הלבבי וכן מקרי האוטם הלא-פטאלי, אך לא מקרי האוטם הפטאלי.

הם מסבירים כי מחלת הגאוט מתפתחת כתוצאה מרמות גבוהות של חומצה אורית, שמתגבשת במפרקים וברקמות הסמוכות. לדבריהם, הקשר בין גאוט ובין מחלת לב כלילית עשוי להיות קשור להשפעה של היפראוריצמיה על שגשוג תאי השריר החלק ודלקת, וכן על היצמדות ואגרגציית טסיות. הם מוסיפים כי בגברים מוצאים לרוב רמות גבוהות יותר של חומצה אורית בהשוואה לנשים, אם כי בנשים סביב המנופאוזה חלה עלייה ברמות החומצה האורית. לפיכך, למרות שהרמות האבסולוטיות עשויות להיות דומות בגברים ונשים, בנשים חלה “החמרה יחסית” ברמת החומצה האורית בדם, שעלולה להוביל להפרעה פיזיולוגית משמעותית יותר בנשים, לעומת גברים.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי יש לטפל באגרסיביות בגורמי סיכון קרדיווסקולאריים בנשים וגברים הסובלים מגאוט.

Ann Rheum Dis 2010

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן