בדומה לממצאים שעלו ממחקרים קודמים, מתוצאות מחקר חדש עולה כי סוכרת אינה מעלה את הסיכון לתמותה באשפוז בחולים במצב קריטי, למעשה, סוכרת מלווה לעיתים קרובות בסיכויי הישרדות טובים יותר בחולים אלו.
הסקירה החדשה כללה למעלה מ-1.5 מיליון משתתפים במדגם רטרוספקטיבי, ולמעלה מ-36,000 חולים במדגם פרוספקטיבי.
החוקרים כותבים כי הממצאים עולים בקנה אחד עם מחקרים אחרים בתחום. התמותה בחולי סוכרת הייתה נמוכה יותר עם כל האבחנות, למעט אוטם לבבי חריף בדומה למחקרים קטנים.
החוקרים מדווחים כי במדגם רטרוספקטיבי גדול יותר, בחולים עם היסטוריה של סוכרת תועד סיכון נמוך יותר לתמותה באשפוז, בהשוואה לחולים לא-סוכרתיים. לפני התקנון, יחס הסיכויים עמד על 0.90; לאחר התקנון, הוא עמד על 0.75.
במדגם הפרוספקטיבי, לאחר תקנון לגיל וחומרת המחלה, יחס הסיכויים לתמותה עמד על 0.88 בקבוצת חולי הסוכרת.
במדגם הרטרוספקטיבי, שיעורי התמותה באשפוז בקרב חולי סוכרת, בכל דרגות החומרה של המחלה, היו נמוכים יותר בהשוואה לחולים ללא-סוכרת. במדגם הפרוספקטיבי, שיעורי התמותה באשפוז, המתוקננים לגיל, היו נמוכים יותר בקרב חולי סוכרת בדרגת חומרה קיצונית.
הממצאים המפתיעים מדגישים את העובדה כי למרות עשרות שנות מחקר, עדיין לא מבינים היטב את הפתופיזיולוגיה של סוכרת במצבי מחלה קריטיים. מהנתונים עולה האפשרות להשפעה מגנה אפשרית של היפוגליקמיה בחולי סוכרת.
חשוב מכך, תועדה השפעה מזיקה במיוחד של היפוגליקמיה חריפה בחולים לא-סוכרתיים, שעשויה לספק הסבר להבדל המשמעותי בתמותה בין חולים במצב קריטי, עם ובלי סוכרת.
החוקרים מודים כי ממצאי המחקר עומדים בניגוד להיגיון הקליני. אך הם מוסיפים כי סוכרת קיימת אינה מהווה חלק מהמדדים בחישוב APACHE III/IV, מאחר שאינה מנבאת באופן בלתי-תלוי את התמותה.
כעת, החוקרים קוראים לבחון את המנגנונים האפשריים לקשר זה, בתקווה למצוא אפשרויות טיפול על-בסיס קשר זה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!