סליין היפרטוני משפר את החמצון המוחי בחולים עם דמם תת-עכבישי (מתוך Stroke)

ממחקר חדש שפורסם במהדורת ינואר של Stroke עולה כי בחולים עם דמם תת-עכבישי בדרגה גרועה, מתן סליין היפרטוני מביא לשיפור בזרימת הדם המוחית ולשיפור חמצון רקמת המוח, למשך 4 שעות לאחר העירוי.

החוקרים מבריטניה מסבירים כי ירידה בזרימת הדם המוחית ובחמצון המוחי, הגורמים לאיסכמיה מוחית ושבץ, מובילים למוגבלות ותמותה בחולים עם דמם תת-עכבישי חמור. מתוצאות המחקר הנוכחי עולה כי סליין היפרטוני מביא לשיפור ממושך בחמצון רקמת המוח, המלווה בתוצאות קליניות טובות יותר.

מדגם המחקר כלל 44 חולים, שטופלו ב-23.5% סליין במינון של 2 מ”ל לק”ג. 30 דקות מאוחר יותר, תועדה עליה משמעותית בלחץ הדם העורקי, בלחץ הפרפוזיה המוחית, במהירות הזרימה, בערכי pH ברקמת המוח ובחמצון רקמת המוח. כמו כן, תועדה ירידה משמעותית בלחץ התוך-גולגולתי.

העלייה המשמעותית בחמצון רקמת המוח נותרה למשך ארבע שעות. בנוסף, ההשפעה על הלחץ התוך-גולגולתי נותרה למשך למעלה מחמש שעות, וההשפעה על מהירות הזרימה נותרה למשך למעלה מארבע שעות.

לאחר מתן סליין היפרטוני, תועדה עליה ממוצעת של 20.3% בזרימת הדם המוחית.

ב-36% מהמשתתפים במחקר תועדו תוצאות חיוביות (Modified Rankin של 1-3). בהשוואה ל-64% עם התוצאות השליליות, באלו עם תוצאות חיוביות תועדו עליה בזרימת הדם המוחית, בערכי pH ובחמצון רקמת המוח ובירידה בלחץ התוך-גולגולתי.

למעשה, החוקרים זיהו קשר מובהק סטטיסטית בין עלייה בחמצון רקמת המוח, שנותרה למשך למעלה מ-210 דקות, ובין תוצאות טובות יותר.

החוקרים מסכמים וכותבים כי מתוצאות המחקר עולה כי העלייה בזרימת הדם המוחית בעקבות מתן סליין היפרטוני, מלווה בשיפור העברת החמצן לאזורים שאינם מקבלים פרפוזיה טובה. הם קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

Stroke 2010;41:122-128

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן