ממחקר אפידמיולוגי עולה כי בחולים המטופלים כנגד יתר לחץ דם בחסמי ביתא, מעכבי ACE, או ARB (Angiotensin-2 Receptor Blockers), קיים סיכון נמוך יותר לפרפור פרוזדורים, בהשוואה לחולים המטופלים בחסמי תעלות סידן.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי יתר לחץ דם הינו גורם סיכון לפרפור פרוזדורים, והטיפול בתרופות נגד יתר לחץ דם מפחית סיכון זה. יש עדויות לפיהן למעכבי ACE ו-ARB ערך מוסף בהפחתת הסיכון לפרפור פרוזדורים, אך קיימת מחלוקת בנושא ואין נתונים ממחקרים שערכו השוואה בין למעלה משתי משפחות תרופות. במחקר הנוכחי התבססו החוקרים על נתוני UK GPRD, מאגר נתונים מהימן, הכולל נתונים אודות כ-5 מיליון מטופלים בבריטניה.
החוקרים ביקשו לבחון את הסיכון לפרפור פרוזדורים בחולים שקיבלו טיפול מונותרפי (או טיפול מונותרפי עם משתנים במינון נמוך) עם מספר משפחות תרופות.
החוקרים אספו נתונים אודות כל החולים עם אבחנה של פרפור פרוזדורים, ללא גורמי סיכון קליניים, והתאימו לכל מקרה ארבע ביקורות מאוכלוסיית המחקר. לאחר מכן החוקרים העריכו והשוו את הסיכון היחסי להיארעות פרפור פרוזדורים בהתאם למשפחת התרופות, כאשר הטיפול בחסמי סידן שימש כקבוצת הייחוס.
682,993 חולים קיבלו טיפול ליתר לחץ דם; 4,661 אובחנו עם פרפור פרוזדורים ולהם התאימו החוקרים 18,642 ביקורות. בהשוואה לאלו שטופלו בחסמי סידן, בקרב חולים שטופלו במעכבי ACE תועד סיכון נמוך יותר לפרפור פרוזדורים (Adjusted OR = 0.75, 95% CI = 0.65-0.87). סיכון נמוך יותר תועד גם בקרב מטופלים ב-ARB (Adjusted OR = 0.71, 95% CI = 0.57-0.89). בנוסף, באלו שטופלו בחסמי ביתא בשנה האחרונה, או יותר, תועד סיכון נמוך יותר (Adjusted OR = 0.78, 95% CI = 0.67-0.92).
החוקרים מסכמים וכותבים כי בחולים עם יתר לחץ דם, טיפול ארוך-טווח במעכבי ACE, ARB, או חסמי ביתא, מפחית את הסיכון לפרפור פרוזדורים, בהשוואה לטיפול בחסמי תעלות סידן. הם מציינים מספר מגבלות למחקר, כולל הכללת חולים שטופלו במשתנים, והאפשרות להטיית בחירה.
לאור זאת, החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים לאישור הממצאים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!