התלקחויות COPD מעלות את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים (מתוך Chest)

התלקחויות COPD מעלות את הסיכון לאירועים קרדיווסקולאריים, כך מדווחים חוקרים מבריטניה במחקר חדש שפורסם ב-Chest.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התלקחויות COPD מהוות גורם חשוב לתחלואה ותמותה, ומהמחקר עולה כי קיימת עליה קטנה, אך משמעותית, בסיכון לאוטם לבבי ושבץ בשלב מוקדם בימים הראשונים לאחר התחלת ההתלקחות.

החוקרים מוסיפים כי המסר העיקרי הוא שבמהלך התלקחות COPD דרוש טיפול זהיר בחולים בסיכון קרדיווסקולארי גבוה.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות כ-26,000 חולים, שנאספו במשך שנתיים. הם העריכו את שיעור התלקחויות COPD על-פי מרשמים לטיפול פומי בסטרואידים (למעלה מ-20 מ”ג ביום), תרופות אנטיביוטיות פומיות מסוימות, או שניהם.

במהלך תקופת המחקר, 462 חולים אובחנו עם 524 אירועים של אוטם לבבי, 482 חולים אובחנו עם 663 אירועים של שבץ איסכמי. החוקרים ערכו השוואה בכל חולה בקבוצת החולים, תוך הערכת המצב בזמן התלקחות לעומת המצב בתקופה ללא-התלקחות COPD.

עבור כל החולים עם COPD, שיעורי ההיארעות של אוטמים לבביים עמדו על 1.1 ל-100 שנות אדם, ושיעור אירועי שבץ עמד על 1.4 ל-100 שנות-אדם.

כאשר התלקחות COPD נקבעה לפי ההגדרה המדויקת ביותר כלומר, לפי מרשם לשני סוגי הטיפולים התרופתיים תועדה עלייה של פי 2.27 בסיכון לאוטם לבבי בין 1-5 ימים לאחר ההתלקחות (p=0.03). הסיכון היחסי ירד עם הזמן ולא היה שונה מהסיכון בתחילת המחקר, בהשוואה לכל מרווח זמן אחר. עבור כל 2513 התלקחויות, החוקרים זיהו קשר בין התלקחות אחת ובין אוטם לבבי ב-5 הימים הקרובים.

כאשר התלקחות הוגדרה על-פי טיפול אנטיביוטי בלבד, תועד IRR (Incidence Rate Ratio) משמעותי של 1.29 לשבץ (p=0.05), בעיכוב של 16-39 ימים לאחר ההתלקחות. שיעורי IRR היו דומים 1-5 ו-6-10 ימים לאחר התלקחות, אך לא באופן מובהק סטטיסטית.

החוקרים מעלים את האפשרות כי ההסבר לסיכון המוגבר עשוי לנבוע מזיהום נשימתי המעודד את ההתלקחויות, שכן ידוע כי זיהומים מעלים את הסיכון לאירועים לבביים.

Chest 2009

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן