האם סטטינים עשויים לצמצם את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בחולי סרטן? (מתוך American Journal of Medicine)

מאת ד”ר נגה ליפשיץ

מתוצאות מחקר שפורסם בגיליון ינואר 2010 של ה- American Journal of Medicine, עולה כי נמצא קשר בין טיפול בתרופות מקבוצת הסטטינים בחולים עם גידולים ממאירים, ובין סיכון נמוך באופן מובהק לתרומבואמבוליזם ורידי.

החוקרים כותבים כי חולים עם ממאירות סובלים מסיכון מוגבר לתרומבואמבוליזם ורידי. בעבודות קודמות נמצא כי סטטינים עשויים לצמצם את הסיכון לתרומבואמבוליזם ורידי בקבוצות חולים מסוימות, ולכן בדקו החוקרים את השפעת הטיפול בסטטינים על סיכון זה בחולים עם גידולים סולידיים.

זהו מחקר רטרוספקטיבי, שכלל 740 משתתפים הסובלים מגידולים ממאירים של השד, מעי גס, ריאה, ערמונית ועוד, אשר אושפזו בבית החולים בשנים 2004-2007.

מתוצאות המחקר עולה כי 26% מהמשתתפים נטלו תרופות מקבוצת הסטטינים כחודשיים לפחות לפני אשפוזם, וכי שיעור התרומבואמבוליזם הכולל היה 18%. לדברי החוקרים, לאחר מעקב ממוצע בן 10.2 חודשים נצפה שיעור תרומבואמבוליזם של 8% בקרב חולים שנטלו סטטינים, לעומת 21% בחולים שלא נטלו את התרופה (OR 0.33). הם מציינים כי הקשר נותר מובהק גם לאחר תקנון למשתנים שונים, כולל מחלה גרורתית, עישון, ונטילת אספירין.

לאור תוצאות המחקר מסכמים החוקרים כי נמצא קשר בין נטילת סטטינים ובין סיכון נמוך יותר לתרומבואמבוליזם ורידי.

במאמר מערכת שפורסם בתגובה נכתב כי לא נהוג לתת לחולי סרטן טיפול מניעתי כנגד תרומבואמבוליזם ורידי, בשל הסיכון לדימומים. הכותב מציין כי טיפול בסטטינים כרוך בשיעור סיבוכים נמוך יחסית, ולכן תרופות אלו עשויות לשמש כחלופה בטוחה יותר בחולים אלו.

Am J Med 2010;123:60-65.

Am J Med 2010;123:3.

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן