האם קיים קשר בין בחילות והקאות ובין מיקום האוטם בחולים עם אוטם לבבי חריף? (Am J Cardiol)

בחילות והקאות בחולים עם אוטם לבבי חריף אינם מנבאים את מיקום האוטם, כך עולה ממחקר חדש שפורסם במהדורת 15 בדצמבר של American Journal of Cardiology.

החוקרים מסבירים כי חלק מהמחקרים הקודמים מצאו כי בחילות והקאות נפוצות יותר במקרים של אוטמים לבביים המערבים את החלק התחתון של החדר שמאלי. עם זאת, מחקרים אחרים הדגימו את ההפך.

החוקרים מציינים כי להכרת מיקום האוטם הלבבי עשויה להיות חשיבות, מאחר שאוטם לבבי חריף קדמי פרוגנוזה גרועה יותר מאוטם לבבי חריף תחתון. לאור זאת, החוקרים בחנו שוב את הקשר בין מיקום האוטם ובין בחילות והקאות ב-180 חולים עם אוטם לבבי חריף עם עליות מקטע ST או אוטם לבבי חריף המלווה ב-LBBB (Left Bundle Branch Block). 40% מהאוטמים היו בדופן הקדמית.

כשני-שליש מהחולים (64%) התקבלו עם בחילות וכשליש (31%) עם הקאות.

למרות שתועדה מגמה לפיה במקרים של אוטם לבבי חריף תחתון קיימת שכיחות מוגברת של בחילות והקאות, ההבדל לא היה מובהק סטטיסטית. שיעורי הבחילות וההקאות עמדו על 69% ו-33%, בהתאמה, בחולים עם אוטם לבבי תחתון, ו-57% ו-26% בחולים עם אוטם לבבי חריף קדמי.

החוקרים לא הופתעו מהעדר הקשר בין בחילות והקאות ובין מיקום האוטם, אך קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

Am J Cardiol 2009;104:1638-1640

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן