הקשר בין טיפול בסטטינים ובין הסיכון להפרעות קצב בחולים מאושפזים עם תסמונת כלילית חריפה (מתוך American Journal of Cardiology)

ממחקר חדש שפורסם במהדורת דצמבר של American Journal of Cardiology עולה כי בקרב חולים הנוטלים טיפול בסטטינים שיעור נמוך יותר של הפרעות קצב בזמן אשפוז עקב תסמונת כלילית חריפה.

לדברי החוקרים, למרות שהתועלת בטיפול בסטטינים בחולים עם מחלת עורקים כליליים הוכחה היטב, לא נערכו מחקרים רבים שהתמקדו בהשפעותיהם על הפרעות קצב מסכנות-חיים, דוגמת טכיקרדיה חדרית, פרפור חדרים ו/או דום לבבי ופרפור פרוזדורים בחולים המאושפזים בבית החולים בתמונה של תסמונת כלילית חריפה.

מהמחקר הנוכחי עולה תועלת אפשרית נוספת של טיפול למניעה ראשונית ושניונית עם מתן סטטינים.

במטרה לבחון את ההשפעה של טיפול קודם בסטטינים על אירועי הפרעות קצב בחולים מאושפזים עם תסמונת כלילית חריפה, החוקרים התבססו על הנתונים אודות 64,679 חולים שלקחו חלק במחקר GRACE (Global Registry of Acute Coronary Events), כולם אושפזו בין השנים 1999 ו-2007 בחשד לתסמונת כלילית חריפה.

היעדים העיקריים כללו פרפור פרוזדורים באשפוז, ויעד סיום משולב הכולל טכיקרדיה חדרית, פרפור חדרים, ו/או דום לב. החוקרים גם חישבו את שיעורי התמותה באשפוז.

17,636 משתתפים (27%) נטלו קודם לכן טיפול בסטטינים. בחולים שנטלו סטטינים תועדה שכיחות גבוהה יותר של היסטוריה של אנגינה (69% לעומת 46%), אי-ספיקת לב (15% לעומת 8.4%), סוכרת (34% לעומת 22%), אי-ספיקת כליות (11% לעומת 6.3%), יתר לחץ דם (74% לעומת 58%), דיסליפידמיה (85% לעומת 35%), ופרפור פרוזדורים (9.3% לעומת 7.0%).

במודל רב-משתנים, החוקרים מצאו קשר בין טיפול קודם בסטטינים ובין סיכון נמוך יותר לטכיקרדיה חדרית, פרפור חדרים או דום לב (OR = 0.81,  p=0.002), פרפור פרוזדורים (OR = 0.81,  p<0.0001) ותמותה (OR = 0.82, p=0.01).

באשר למנגנון האפשרי האחראי לקשר הנ”ל, החוקרים מסבירים כי סטטינים מפחיתים ככל הנראה את הנטייה לקרע של הפלאק הטרשתי, מפחיתים דלקת ומעודדים נסיגה של הנגע הטרשתי. לכל ההשפעות הללו תתכן תועלת בהפחתת הפרעות קצב על-רקע נזק איסכמי.

Am J Cardiol 2009;104:1613-1617

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן