האם זיהום שחפת מעלה את הסיכון לשבץ איסכמי? (מתוך Stroke)

ממחקר חדש שפורסם במהדורת פברואר של Stroke עולה כי בחולים עם זיהום שחפת קיים סיכון מוגבר ב-52% לשבץ איסכמי בשלוש השנים הבאות. מנגד, זיהום שחפת אינו מלווה בסיכון מוגבר לשבץ המורגי.

לדברי החוקרים, למרות שהקשר בין שחפת וטרשת עורקים מוכר, לעיתים רחוקות תועד קשר בין שחפת ושבץ, פרט למקרים של זיהום של מערכת העצבים המרכזית. עד כה, לא נערכו מחקרים שהתמקדו באופן ספציפי בסיכון לשבץ לאחר אבחנת שחפת.

במחקר הנוכחי החוקרים בחנו את שיעורי השבץ במהלך 3 שנים ב-2283 חולים שטופלו נגד שחפת, פרט למקרים בהם מדובר היה בזיהום של קרומי המוח ומערכת העצבים המרכזית, בין השנים 2000-2003. 6849 משתתפים נבחרו באקראי כקבוצת השוואה.

392 מבין 9132 חולים (4.3%) פיתחו שבץ איסכמי במהלך המעקב. מביניהם, 136 (6.0%) מקבוצת חולי שחפת ו-256 (3.7%) מקבוצת ההשוואה.

לאחר תקנון לגיל, מין, יל”ד, היפרליפידמיה, בדיקת CT/MRI וגורמי סיכון אחרים, החוקרים זיהו קשר מובהק בין זיהום שחפת ובין שבץ איסכמי (HR = 1.52,  p<0.001). מנגד, שיעור אירועי השבץ ההמורגי בקבוצת השחפת לא היה שונה באופן מובהק מהשיעור בקבוצת הביקורת (0.61% לעומת 0.54%, בהתאמה).

בחולי שחפת תועד סיכון מוגבר למחלת לב כלילית במהלך המעקב: 6.3% לעומת 5.0% (HR = 1.21,  p=0.016).

החוקרים מסכמים וכותבים כי זהו המחקר הראשון שסיפק עדות לכך ששחפת, אחת המחלות הזיהומיות הנפוצות ביותר בעולם, הינה גורם סיכון אפשרי לשבץ איסכמי, ממצאים בעלי חשיבות רבה בטיפול בחולי שחפת.

החוקרים קוראים לערוך מחקרים נוספים בנושא.

Stroke 2010;41

לידיעה במדסקייפ

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

האם אנגיוגרפיה כלילית בטומוגרפיה ממוחשבת לא פולשנית (CTCA) יכולה לזהות מחלת עורקים כליליים בסיכון נמוך עד בינוני?

מקור: Journal of Clinical Medicine
פרופ' שחף שיבר
פרופ' שחף שיבר
אין תגובות|14/09/2025

אנגיוגרפיה כלילית באמצעות CT (CTCA) נמצאה בטוחה ויעילה להערכת מחלת עורקים כליליים (CAD) בקרב מטופלים עם הסתברות מקדימה נמוכה עד בינונית למחלה

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מחקר River Stent: הרחבה של הסינוסים המוחיים הוורידיים עם סטנט בטוח ויעיל וניתן להערכה מלאה באמצעים לא־פולשניים

מקור: Journal of NeuroInterventional Surgery
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

ה־Commentary מציג סקירה מקצועית של ניסוי River Stent, אשר בדק את הבטיחות והיעילות של התקנת סטנט ייעודי בסינוסים הוורידיים התוך־גולגולתיים לטיפול ב־Idiopathic Intracranial Hypertension (IIH)

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

הקשר בין תזמון וסוג של התקפים סימפטומטיים חריפים לבין אפילפסיה לאחר שבץ ותמותה

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|05/09/2025

התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

טרנספורמציה המורגית אינה מחמירה את התוצאות התפקודיות בשבץ איסכמי לא־קרדיוגני; ניתוח משני ממחקר PACIFIC-STROKE

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|02/09/2025

המאמר מתבסס על ניתוח משני של ניסוי PACIFIC STROKE (שלב 2), שנועד לבחון את בטיחות התרופה asundexian (מעכב פקטור XIa) בנשים ובגברים בעלי אירוע שבץ איסכמי לא-קרדיוגני, אשר קיבלו בנוסף טיפול אנטיאגרגנטי לפי ההנחיות

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן