זיהומים נאונטאלים, הנגרמים ע”י וירוס ההרפס סימפלקס (HSV) אחראיים לתחלואה משמעותית ולתמותה, אך המהלך והפרוגנוזה בפגים אינם מתועדים כראוי בספרות. במסגרת מחקר חדש, בוצעה סקירה רטרוספקטיבית של זיהומי HSV, שהתרחשו במהלך 30 הימים הראשונים לאחר הלידה, בתינוקות שנולדו לפני שבוע 37 להריון, במטרה להגדיר טוב יותר את הסימנים והתסמינים של זיהומי הרפס בפגים ועל מנת לסייע בהערכת הפרוגנוזה.

מאגר הנתונים של בית חולים במרילנד, ארה”ב נסקר לשם איתור מקרי זיהום ע”י HSV-1 ו-HSV-2, שהוכחו באמצעות תרבית או  PCR בתינוקות שנולדו לפני המועד בשנים 1989-2003. בנוסף נסקרו היסטוריה רפואית של האם והיילוד, מאפיינים קליניים ותוצאות מעבדה.

עשרה פגים יחידים וזוג תאומים נדבקו ע”י HSV-2 במהלך החודש הראשון לאחר הלידה. לאף אחת מהאימהות לא היו נגעים הרפטיים בזמן הלידה, אך נמצאה בקרבן שכיחות גבוהה יותר של הרפס גניטלי או מחלת מין אחרת בעבר. התינוקות התייצגו עם מחלה מפושטת או עם אנצפליטיס.

כל התינוקות שהיו עם מחלה מפושטת (9=n) נפטרו, בעוד ששלושה מהתינוקות עם האנצפליטיס שרדו. בנוסף, כל התינוקות שהשתתפו במחקר פיתחו מצוקה נשימתית, וסבלו בעקביות מתסמינים נשימתיים. תרביות ויראליות מדרכי הנשימה היו חיוביות באופן עקבי. עשרה מתוך שנים-עשר התינוקות טופלו ב-acyclovir, אך חרף מתן טיפול תוך 48 שעות מהופעת התסמינים, תינוקות שהיו עם מחלה מפושטת הידרדרו במהירות ומתו.

לסיכום, זיהומי HSV בפגים מופיעים לרוב בשבועיים הראשונים לחיים עם מצוקה נשימתית ושיעור גבוה של מחלה מפושטת. התחלואה עקב זיהום HSV באוכלוסיה זאת, עשוי להיות מיוחס לעובדה שמערכת החיסון בתינוקות אלה אינה בשלה יחסית. לדברי החוקרים, יש צורך במחקרים נוספים על-מנת לתאר את האבולוציה של מחלת ההרפס בתינוקות שנולדו טרם המועד, ואת תפקידו של הטיפול האנטי-ויראלי בשיפור ההשלכות הרפואיות של המחלה באוכלוסיה זאת.

PEDIATRICS Vol. 118 ,2006: 1612-1620

הערות העורך:

סקר זה מראה את הקושי הרב בטיפול בזיהומים בפגים. לרב, כאשר הזיהום מפושט, אפילו אם נתחיל לטפל בתרופה המתאימה, הדבר לא יעזור ולא נצליח להציל את הפג. יתכן והשכיחות של המחלה בפגים הינה גבוהה יותר מן המתואר אולם לא חשדו בה ולכן לא אובחנה.