ריכוזי מנגן בדם מנבא תסמיני דיכאון במבוגרים בארצות הברית (J Affect Disord)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of Affective Disorders מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר בין ריכוזי מנגן גבוהים יותר בדם ובין סיכון מופחת לדיכאון בנשים ובתתי-קבוצות אחרות.

מחקרים שפורסמו לאחרונה הצביעו על קשר אפשרי בין ריכוז מנגן בדם ובין שכיחות דיכאון, אם כי העדויות בנושא סותרות. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון אם קיים קשר בין ריכוזי מנגן בדם ובין הסיכון לדיכאון במבוגרים בארצות הברית.

על-פי נתוני סקר NHANES לשנת 2011-2019 השלימו החוקרים מחקר חתך שכלל 16,572 משתתפים עם נתונים מלאים אודות ריכוזי מנגן בדם ואבחנה של דיכאון. ניתוח סטטיסטי שימש להערכת קשר מנה-תגובה בין ריכוזי מנגן בדם ובין הסיכון לדיכאון בכלל האוכלוסייה ובתתי-קבוצות.

בכלל האוכלוסייה, בהשוואה לאלו עם ריכוזי מנגן הנמוכים ביותר בדם, בקרב משתתפים ברבעון השני, שלישי ורביעי תועד יחס סיכויים של 0.84 (רווח בר-סמך 95% של 0.66-1.07), 0.93 (רווח בר-סמך 95% של 0.71-1.19) ו-0.91 (רווח בר-סמך 95% של 0.71-1.15) לדיכאון (p=0.640).

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי הכפלת ריכוז מנגן בדם לוותה בסיכון מופחת לדיכאון בנשים (יחס סיכויים של 0.83, רווח בר-סמך 95% של 0.67-1.02) ובקבוצות אתניות אחרות (יחס סיכויים של 0.30, רווח בר-סמך 95% של 0.14-0.65). למוצא אתני הייתה השפעה משמעותית על הקשר בין ריכוזי מנגן בדם ובין הסיכון לדיכאון.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מצביעים על קשר בין ריכוז מנגן בדם ובין תסמיני דיכאון במבוגרים בארצות הברית. לאור זאת, עולה האפשרות כי תוספי מנגן יוכלו לשמש למניעת דיכאון.

J Affect Disord, Jul 15, 2023

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

הערך הפרוגנוסטי של בדיקות אלקטרודיאגנוסטיות בשיתוק על שם Bell בדרגה בינונית

מקור: JAMA Otolaryngol Head Neck Surg
פרופ' יוסף אלידן
פרופ' יוסף אלידן
אין תגובות|21/10/2026

מטרת המחקר הייתה לכמת את הערך הפרוגנוסטי הנוסף של הממצאים האלקטרודיאגנוסטיים, מעבר לדרגת H-B הראשונית, בניבוי ההחלמה משיתוק על שם Bell לאחר שישה חודשים, לרבות בחולים עם שיתוק בדרגה בינונית

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

השתלת תומכן בסינוס הוורידי (Stenting) לעומת דלף חדרי־צפקי (Shunt) לטיפול ביתר לחץ דם תוך־גולגולתי אידיופתי: ניתוח השלכות עלויות משוקלל לפי מדדי נטייה (Propensity Score).

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|20/10/2026

המחקר נועד להשוות בין שתי הפרוצדורות הללו מבחינת יעילות קלינית, שיעור סיבוכים ועלויות כלכליות למערכת הבריאות לאורך זמן

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

יעדי לחץ דם בניהול יתר לחץ דם

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|14/10/2026

המאמר סוקר את העדויות העדכניות ביותר בנוגע ליעדי לחץ דם סיסטולי, תוך התמקדות בשאלה האם יעד אינטנסיבי (פחות מ־120 מ”מ כספית) עדיף על היעד הסטנדרטי (פחות מ־140) עבור אוכלוסיות רחבות, כולל חולי סוכרת וקשישים?

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

טרמטיניב (Trametinib) הפחית דימומים תוך־מוחיים ומעבר אנדותלי־למזנכימלי במלפורמציות עורקיות־ורידיות מוחיות המושרות על ידי מוטציית KRASG12V בעכברים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/10/2026

המחקר בדק אם עיכוב של מסלול MAPK/ERK באמצעות התרופה טרמטיניב (מעכב MEK) יכול למנוע את התפתחות הנגעים ולצמצם את תופעת ה־EndMT (מעבר אנדותלי-למזנכימלי), תהליך שבו תאי דם מאבדים את זהותם ותורמים לחולשת כלי הדם

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן