שינויים בתפקוד הלבבי במקרים של יתר לחץ דם ריאתי ממושך ביילוד (Pediatric Critical Care Medicine) והערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברזילי

יתר לחץ דם ריאתי ממושך ביילוד (Persistent Pulmonary Hypertension of Newborn) מתאפיין בהפרעה גלובאלית בתפקוד הלבבי, עם מעורבות של חדר ימין ושמאל והפרעה משמעותית בתפקוד הבין-חדרי, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Pediatric Critical Care Medicine.

במסגרת המחקר ביקשו החוקרים להתבסס על פרוטוקול הדמיה מקיף להערכת ממצאים אקו-קרדיוגרפיים של גודל, תפקוד ומדדים המודינאמיים של חדר ימין ושמאל והקשר עם משתנים קליניים מרכזיים ביילודים עם יתר לחץ דם ריאתי ממושך ביילוד.

החוקרים השלימו מחקר מקרה-ביקורת שכלל יילודים עם יתר לחץ דם ריאתי ממושך ביילוד, אשר טופלו ביחידות טיפול נמרץ ביילודים בקנדה. מדגם המחקר כלל 49 תינוקות (גיל היריון של 35 שבועות ומעלה) עם אבחנה של יתר לחץ דם ריאתי ממושך ביילוד בתוך שלושה ימים מהלידה ו-50 ביקורות בגיל תואם.

המדדים האקו-קרדיוגרפיים כללו סמני תפקוד חדר ימין ושמאל, כולל TAPSE (Tricuspid Annular Plane Systolic Excursion), FAC (Fractional Area Change), TDI (Tissue Doppler Imaging) ו-DI (Deformation Imaging).

מהנתונים עולה קשר בין יתר לחץ דם ריאתי ממושך ביילוד ובין ערכים נמוכים יותר של TAPSE (6.81 לעומת 9.25 מ”מ), מתח אורכי גלובאלי של חדר ימין (16.9% לעומת 21.6%-), מקטע פליטה של חדר שמאל (49% לעומת 55%), מתח אורכי גלובאלי של חדר שמאל (16.7%- לעומת 21.4%-) (בכל המקרים, p<0.01).

עוד מדווחים החוקרים כי התפקוד הגלובאלי והתפקוד הדיאסטולי של חדר ימין ושמאל היו נמוכים יותר ביילודים עם יתר לחץ דם ריאתי ממושך ביילוד, כאשר השינויים היו בולטים יותר בחדר ימין.

ממצאי המחקר הצביעו על קורלציות ליניאריות בדרגה מתונה-עד-חזקה בין מדדי תפקוד חדר שמאל וימין, כאשר הקורלציות הבולטות ביותר תוארו עם מתח אורכי גלובאלי של חדר ימין ושמאל.

בקבוצת היילודים עם יתר לחץ דם ריאתי ממושך ביילוד, אנצפלופתיה היפוקסית-איסכמית לוותה בתפקוד סיסטולי ירוד של חדר ימין ושמאל ותפקוד דיאסטולי ירוד של חדר ימין. מדדי TAPSE ומהירות סיסטולית בחדר שמאל נטו להיות נמוכים יותר בחולים אשר בהמשך הלכו לעולמם או נדרשו לחיבור למכונת ECMO (Extracorporeal Membrane Oxygenation).

החוקרים מסכמים וכותבים כי הפרעה בתפקוד לבבי בשלב מוקדם במהלך המחלה, עשויה לסייע בזיהוי חולים עם יתר לחץ דם ריאתי ממושך ביילוד בסיכון הגבוה ביותר לסיבוכים.

Pediatric Critical Care Medicine: October 9, 2020

הערות עורך ניאונטולוגיה, ד”ר ברנרד ברזילי:

עם הזמן הולך ותופס לו במקום של ה-NPE (Neonatologist Performed Echocardiography) בזיהוי וטיפול במצבים המודינמיים שונים. מחקר זה בא להדגים את היכולת לזהות תהליכים “סמויים מן העין” הקורים בילודים עם PPHN ודורשים התערבות טיפולית. כמו כן ניתן ע”פ סמנים אקוקרדיוגרפיים לזהות אוכלוסיות בסיכון לפיתוח סיבוכים (ואף תמותה) בילודים עם PPHN. מחקר זה מדגים את הפגיעה התפקודית הגלובלית של הלב במצב של PPHN (ולא רק חדר ימין) ןמעורר את המחשבה על טיפול שיכול לעזור לשפר תפקוד זה.

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מחקר DROPROP: טיפות עיניים דקסמתזון למניעת החמרה של רטינופתיה של פגות (ROP) הדורשת טיפול

מקור: JAMA Pediatrics
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|23/08/2026

רטינופתיה של פגות (ROP) מסוג 1 היא מחלה חמורה המחייבת טיפול פולשני, כגון טיפול בלייזר (Laser photocoagulation)  או הזרקות תוך־עיניות של נוגדי שגשוג כלי דם (Anti-VEGF)

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

הנחיות מיגון מורחבות לעומת היגיינת ידיים בלבד ואלח דם ביילודים ביחידות לטיפול נמרץ: מחקר ה־BALTIC

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|16/08/2026

מאמר זה, שפורסם בכתב העת בעל האימפקט הגבוה JAMA Network Open, משמש ראיה בדרגה 1 (Level 1 Evidence) ומציע בסיס מדעי מוצק לבחינה מחדש של פרוטוקולי בקרת זיהומים (IPC) מסורתיים. הוא מגשר על הפער שבין דרישות רגולטוריות היסטוריות לבין פרקטיקה קלינית מודרנית מבוססת ראיות

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מתי נכון לאמץ סטורציות גבוהות יותר ומתי סטורציות נמוכות יותר בפגים בשבוע 27 לכל היותר?

מקור: JAMA Network Open
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|03/08/2026

מטרת המחקר הייתה להעריך את הפשרה (Trade-off) שבין תמותה ל־ROP, המצריך טיפול כתוצאה מקביעת יעדי סטורציה, ולבחון כיצד השונות בסיכוני הבסיס במרכזים הרפואיים השונים משפיעה על פשרות אלו

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן