התערבות שהתבססה על-כך שרוקחים מקנדה שלחו לרופאים פקס ובו פירטו את חות הדעת שלהם אודות שימוש בבנזודיאזפינים בחולים מבוגרים הובילה לירידה גדולה כפליים בהיקף המרשמים לטיפול תרופתי, בהשוואה להדרכת החולים בלבד, כך עולה מנתונים מוקדמים ממחקר D-PRESCRIBE.
מחקר D-PRESCRIBE התמקד בטיפול בבנזודיאזפינים מאחר ותרופות אלו ניתנות באופן לא-הולם במקרים רבים, למרות שתופעות הלוואי מוכרות מזה זמן רב. המחקר התבסס על המחקר האקראי EMPOWER, שנועד להדריך חולים מבוגרים אודות הסיכונים והנזקים האפשריים של בנזודיאדפיזינים, בתקווה כי החולים ישמשו כזרז להפחתת מרשמים לא-הולמים לטיפול בבנזודיאזפינים.
התערבות EMPOWER כללה עלון בן שמונה עמודים, שנכתב בשפה פשוטה ובפונט גדול. מעבר לסיכונים והנזקין, העלון הציע תרופות חליפיות והציע משטר הפחתת מינון טיפול, שנועד לעודד חולים לדון בנושא הפסקת הטיפול התרופתי עם הרוקח או איש צוות רפואי.
שישה חודשים לאחר ההתערבות, שיעורי הפסקת הטיפול עמדו על 27%. עם זאת, החוקרים גילו כי לעיתים קרובות הייתה התנהגות מצד הרופאים כאשר החוליפ פנו אליהם עם המידע הנ”ל, מאחר ורופאים לעיתים קרובות אינם מודעים לסיכון או שאין ברשותם תרופה חליפית עליה יוכלו להמליץ.
מסיבה זו, החוקרים ערכו את מחקר D-PRESCRIBE, שהוסיף דעה מבוססת-עדויות של רוקח, שהעלה את הדברים בכתב ושלח את דעתו ספק לרופא המטפל. הרוקחים שלקחו חלק במחקר עדיין נתנו למטופלים עלוני מידע, אך גם שלחו פקס עם עמדותיהם, המבוססות-ראיות, באשר לסיכונים האפשריים של בנזודיאפזינים ועידוד ההפחתת המרשמים לתרופות אלו.
הרופאים יכלו לשנות במהירות את המרשם ע”י כתיבת מספר הרישיון על הפקס, חתימה ושליחה חזרה לרוקח.
התוצא העיקרי של המחקר היה הפסקת טיפול בבנזודיאזפינים לאחר שישה חודשים, למשך תקופה של לפחות שלושה חודשים. החוקרים קבעו זאת על-בסיס הערכת נוני חידוש מרשם בבית המרקחת.
שיעורי ביטול/החלפת מרשמים היו גבוהים יותר במחקר D-PRESCRIBE מאשר במחקר EMPOWER (יחס סיכויים של 2.17). באמצעות שליחת חוות הדעת, הרוקחים סיפקו לרופאים את הכלים הנכונים להבנה טובה יותר של הטיפול בחולים שפנו בשאלה על הפסקת הטיפול.
מתוך הכנס השנתי מטעם ה-American Geriatrics Society
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!