תאור מקרה שפורסם לאחרונה מעלה כי שימוש באינפוזיה ממושכת של אפינפרין לטיפול ב-anaphylaxis בנשים יולדות לא יוצר הפרעה בלידה וגינלית של ילוד בריא.
מקרים של anaphylaxis דווחו במהלך ההריון בעקבות חדירה של laminaria, חשיפה ללטקס, עקיצת חרקים (נמלים או דבורים), ואחרי מתן טיפול באנטיביוטיקה, ברזל, ranitidine, נוגדן לארס נחש, מאלחש מקומי, או הרדמה כללית.
למרות שאפינפרין מהווה טיפול אנאפילקטי, השימוש במהלך ההריון עלול באופן תאורטי לגרום לירידה בזרימת הדם לרחם.
אולם, מחקרים שנערכו בבעלי-חיים, מצביעים על כך שבמצב של התנגדות מופחתת בכלי הדם, עשוי האפינפרין לחסוך בזרימת הדם לרחם ולאפשר תהליך לידה של תינוק ללא פגע. במקרה המתואר מציגים החוקרים תאור התומך בטיפול באמצעות אפינפרין בתגובות אנאפילקטיות במהלך ההריון.
מדובר בחולה בגיל 18 שנים בשבוע ה-40 להריונה שהגיעה למחלקת היולדות כשהיא מאובחנת עם צירי לידה ועם קרע של הממברנות.
למרות שהחולה הכחישה רקע של תגובה אלרגית, שוק אנאפילקטי שניוני למתן פרופילקטי של אמפיצילין לסטרפטוקוקוס מקבוצה B הופיע במהלך הלידה. זמן קצר אחרי תלונת היולדת על תחושת גרד נצפו hypotension, tachycardia וירידה בקצב הלב של העובר.
הסימפטומים לא נעלמו בעקבות מתן נוזלים או אפינפרין בזריקה, אלא רק בעקבות מתן אפינפרין באינפוזיה ממושכת. מתן האפינפרין נמשך כ-3.5 שעות, והלידה הוגינלית המשיכה באופן ספונטני וללא הופעת סיבוכים.
יש לציין כי החוקרים מזהירים כי נזק לילוד עלול להופיע בביצוע ניתוח קיסרי לפני התייצבות של האם.
החוקרים תומכים בהמתנה להתייצבות של האם לפני ביצוע ניתוח חרום קיסרי ובשימוש באפינפרין (אפילו באינפוזיה ממושכת) לשמירת תפוקת לב מספיקה וזרימת דם מספיקה בין הרחם לשליה ולעובר.
Obstet Gynecol 2003 Dec;102:6:1332-5
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!