בסקר שכלל 67 נשים בגיל ממוצע של 78 שנים, הנמצאות בסיכון לשבר בירך עקב אוסטיאופורוזיס, מרביתן הביעו העדפה של טיפול פומי בביספוספונאטים על פני מגן ירך חיצוני.
אולם, כפי שמציינים עורכי הסקר, מגבלת המחקר הייתה ש-57% מהמשתתפות טופלו בזמן הסקר ע”י ביספוספונאטים, ואף אחת מהן לא שמעה קודם לכן על מגן הירך.
ההעדפה למגן ירך הייתה גדולה יותר בקרב משתתפות שלא השתמשו בביספוספונאטים (36% לעומת 19%) ובקרב אלה המעדיפות טיפולים לא פרמקולוגיים (44% לעומת 12%).
באופן כללי, המשתתפות הושפעו בצורה חזקה יותר מסוג הטיפול מאשר מהיתרונות הצפויים, וכאשר נתבקשו לבצע בחירה, רובן העדיפו לקחת כדור ולא ללבוש מגן ירך.
כך, למשל, כאשר נאמר להן ששתי האופציות הן בעלות יעילות שווה, 9% העדיפו מגן ירך, 88% העדיפו טיפול שבועי בביספוספונאטים, ו-3% סירבו לשני הטיפולים. כאשר נאמר להן כי מגני ירך הם יעילים יותר מביספוספונאטים, 26% בלבד העדיפו מגני ירך, 71%- ביספוספונאטים, ו-3% המשיכו לסרב לשתי האופציות.
תוצאות הסקר מראות, כי מגני ירך, כפי שמיוצרים כיום, אינם צפויים להתקבל כטיפול בשימוש נרחב, בקרב אוכלוסיית הקשישים.
לדברי החוקרים, מחקרים עתידיים ותכניות חינוך, צריכים להיות מכוונים לאנשים שמעדיפים להתמודד עם בעיות בריאות ללא תרופות. עפ”י תוצאות המחקר, דבקות ושימוש הולם במגני ירך צפויים להיות גבוהים יותר בקרב חולות אלה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!