מדד חדש עשוי לסייע בזיהוי מטופלים בסיכון למחלת מפרקים דלקתית (Ann Intern Med)

במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Internal Medicine מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מדד ייעודי חדש עשוי לסייע בזיהוי הסיכון להתפתחות מחלת מפרקים דלקתית במטופלים בסיכון מוגבר.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחלת מפרקים דלקתית הינה הפרעה בתיווך מערכת החיסון המתאפיינת בסינוביטיס קלינית, כאשר הצורה הנפוצה ביותר של המחלה הינה דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis). מטרתם כעת הייתה לפתח מדד לחיזוי הסיכון למחלת מפרקים דלקתית במטופלים בסיכון, זאת על-בסיס מספר סמנים זמינים.

החוקרים השלימו מחקר פרוספקטיבי תצפיתי שכלל מטופלים עם תסמינים חדשים של מערכת שריר-שלד, תוצאה חיובית בבדיקה לנוגדנים כנגד CCP (או Citrullinated Protein) וללא סינוביטיס קלינית, אשר היו במעקב לאורך 48 שבועות ומעלה, או עד להתפתחות מחלת מפרקים דלקתית. על-סמך הנתונים הזמינים הם פיתחו מדד פשוט וכן מדד מקיף לחיזוי הסיכון למחלת מפרקים דלקתית.

מדגם מחקר כלל 455 משתתפים, מהם 32.5% (148 חולים) אובחנו עם מחלת מפרקים דלקתית ו-70 חולים (15.4%) אובחנו עם מחלת המפרקים בתוך שנה אחת. המדד הפשוט שפיתחו החוקרים זיהה 249 משתתפים בסיכון נמוך עם שיעור תוצאה שלילית-שגויה של 5% ו-206 מטופלים בסיכון גבוה עם שיעור תוצאה חיובית-שגויה של 72%.  המדד המקיף זיהה 119 משתתפים בסיכון-גבוה עם שיעור תוצאות חיוביות-שגויות של 29% ו-336 משתתפים בסיון נמוך עם שיעור תוצאות שליליות-שגויות של 19%; 40% מהמשתתפים בסיכון גבוה פיתחו מחלת מפרקים דלקתית בתוך שנה אחת ו-71% פיתחו את מחלת המפרקים בתוך חמש שנים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי המדד הפשוט שפותח במחקר זיהה מטופלים בסיכון נמוך למחלת מפרקים דלקתית, עם סיכוי קטן לצורך בטיפול משני. המדד המקיף זיהה מטופלים בסיכון-גבוה בהם תתכן תועלת לריבוד סיכון ואמצעי מניעה.

Ann Intern Med, Aug 2023

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

הגישה המקובלת בטיפול בפציעות במפרק אקרומיוקלויקולרי (Orthop Res Rev) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|22/10/2024

מטרת הסקירה שפורסמה ב-Orthopedic Research and Reviews היתה להציג אסטרטגיות טיפוליות בפריקות של המפרק האקרומיוקלוויקולרי (ACJ) ולהאיר טעויות ומכשולים בתהליך האבחנה ובבחירת הטיפול. ד”ר אבי פנסקי משתף את הסקירה ומוסיף מהערותיו.

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

אפשרויות טיפול בנוירומה על שם מורטון (Am Fam Physician) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|15/10/2024

נוירומה על שם מורטון פירושה הגדלה שפירה של העצב הנמצא בדרך כלל בין עצמות המסרק 3-4 בכף הרגל. מטרת מאמר זה הייתה להעריך מהי היעילות של הזרקת סטירואידים במורטון נוירומה, ולבחון מהי היעילות של הטיפול הכירורגי על פי סקירת ספרות בהתאם לכללי קוקריין. ד”ר אבי פנסקי משתף את המאמר ומוסיף מהערותיו.

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול ניתוחי לעומת טיפול שמרני בתלישות של גידי המסטרינגס מקורבים (NEJM Evid) – והערות ד”ר פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|29/08/2024

מאמר חדש שפורסם ב-NEJM Evidence קורא תיגר על התפיסה המקובלת המתמקדת בטיפול כירורגי לפציעות תלישה של גידי ההמסטירינגס המקורבים. ד”ר פנסקי משתף את המאמר, ומוסיף מהערותיו.

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

צליעה בילדים (Pediatr Rev) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|13/08/2024

צליעה בילדים היא סיבה שכיחה לפנייה לחדרי מיון, והאבחנה המבדלת במקרים אלו רחבה למדי: הסיבה עשויה להיות מולדת, דלקתית, זיהומית, חבלתית, נאופלסטית ואידיופאתית. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-Pediatrics in Review הסוקר את שיטות האבחון השונות, ומוסיף מהערותיו.

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

טיפול נוגד קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה בגפה תחתונה (Lancet) – והערות ד”ר אבי פנסקי, עורך אורתופדיה

מערכת האתר
מערכת האתר
אין תגובות|04/08/2024

מטופלים בהם בוצע קיבוע ללא תנועה (Immobilization) של גפה תחתונה בשל חבלה, נמצאים בדרגת סיכון גבוהה ללקות בפקקת וורידית סימפטומטית (Symptomatic venous thromboembolism – SVTE).
טיפול נוגד קרישה מוריד משמעותית את הסיכון ללקות ב SVTE. אין עדיין קונצנזוס לגבי במי מהמטופלים מומלץ טיפול כזה. ד”ר פנסקי משתף מאמר מ-LANCET שמציע שינוי בנוהל הקיים בטיפול בנוגדי קרישה במטופלים בהם בוצע קיבוע  גפה תחתונה בשל טראומה – השימוש בדירוג TRIP(cast), המאפשר טיפול באוכלוסייה הנמצאת בסיכון גבוה בלבד.

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן