בחולים עם אבחנה של קרדיומיופתיה היפרטרופית סיכון מוגבר להיארעות הפרעות פסיכיאטריות, בפרט במהלך השנה הראשונה לאחר אבחנת מחלת שריר הלב, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת European Journal of Preventive Medicine.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לקבוע את הסיכון להפרעות פסיכיאטריות בחולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית בהשוואה לאלו ללא מחלת שריר הלב. הם השלימו מחקר עוקבה רטרוספקטיבי מותאם, אשר התבסס על נתונים מבוססי-אוכלוסייה ממאגר Korean National Health Insurance Service.
מדגם המחקר כלל 4,046 חולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית ו-12,138 ביקורות תואמות אשר היו במעקב עד לאבחנה ראשונה של הפרעות פסיכיאטריות או עד לתום תקופת המעקב.
התוצא העיקרי היה משלב של הפרעות מצב רוח, חרדה, הפרעות על-רקע דחק, או הפרעה סומטופורמית. תוצאים משניים כללו שני מרכיבים של התוצא העיקרי: הפרעות מצב רוח והפרעות חרדה/דחק/סומאטופורמיות).
לאורך חציון מעקב של 4.1 שנים, שיעורי היארעות התוצא העיקרי עמדו על 54.4 מקרים ל-1,000 שנות-אדם בקרב חולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית לעומת 31.5 ל-1,000 שנות-אדם בקבוצת הביקורת (יחס סיכון של 1.719, רווח בר-סמך 95% של 1.589-1.860).
במהלך החודש הראשון לאחר אבחנה של קרדיומיופתיה היפרטרופית, יחס הסיכון לתוצא העיקרי עמד על 3.074 (רווח בר-סמך 95% של 2.096-4.508). מעבר לחודש הראשון, יחסי הסיכון פחתו ונעו בין 2.281 (רווח בר-סמך 95% של 1.952-2.665) במהלך החודשים 1-12, עד 2.087 (רווח בר-סמך 95% של 1.831-2.380) במהלך החודשים 12-36 ו-1.258 (רווח בר-סמך 95% של 1.090-1.452) לאחר 36 חודשי מעקב.
התוצאות היו דומות בהערכת התוצאים המשניים.
מניתוח סטטיסטי עלה כי הסיכון לקטגוריות ספציפיות של הפרעות פסיכיאטריות, כולל אירוע דיכאוני יחיד או חוזר והפרעות חרדה, היה גם כן גדול יותר בקרב חולים עם קרדיומיופתיה היפרטרופית לעומת ביקורות ללא קרדיומיופתיה היפרטרופית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את החשיבות של בדיקות סקר להפרעות פסיכיאטריות, כולל הפרעות חרדה ומצב רוח, בחולים עם אבחנה של קרדיומיופתיה היפרטרופית.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!