מידע גלובלי חדש על עמידות לטיפול אנטיביוטי מראה עליה ברמות העמידות של פתוגנים הגורמים לזיהומים משמעותיים, עם שיעורי עמידות גבוהים יותר במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה.
הנתונים מדוח ה-GLASS לשנת 2022 (Global Antimicrobial Resistance and Use Surveillance System) שפורסם על ידי ה-World Health Organization (WHO), כוללים נתוני עמידות שנאספו מ-87 מדינות בשנת 2020. המדינות המשתתפות אספו ודווחו על נתונים אודות פתוגנים נבחרים של 4 סוגי זיהומים – בקטרמיה, זיהומים בדרכי השתן, זיהומים גסטרואינטסטינליים וזיהומים גניטליים.
נתונים אלו מראים רמות גבוהות של עמידות לאנטיביוטיקות המשמשות לטיפול בבקטרמיות הנגרמות על ידי Acinetobacter spp. (מעל 56%) ו- Klebsiella pneumoniae (מעל 57%). שני פתוגנים אלו אחראיים ליותר מ-20% מהבקטרמיות שדווחו ל-GLASS.
עמידות לזיהומים שכיחים יותר נמצאת בעליה גם כן. יותר מ-20% מזני ה- Escherichia coli, הגורמים העיקריים לזיהומים בדרכי השתן, היו עמידים לטיפול האנטיביוטי המשמש כקו ראשון וקו שני. בנוסף, 60% מזיהומי הגונוראה היו עמידים ל-ciprofloxacin.
בהשוואה לנתונים משנים קודמות מאז 2017, חלק מנתוני העמידות נשארו קבועים, אך נמצאה עליה של לפחות 15% בעמידות E.coli ל-Meropenem וצפלוספורינים מדור שלישי בבקטרמיה, עמידות סלמונלה ל-ciprofloxacin בבקטרמיה ועמידות גונוראה ל-azithromycin.
סך הכל דווחו יותר מ-3 מיליון זיהומים חיידקיים ב-2020. שיעורי העמידויות היו גבוהים משמעותית במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה. הסיבה לשיעור העמידות הגבוה במדינות אלו אינה לגמרי ברורה. הכותבים מעריכים כי במדינות אלו איסוף הנתונים אינו מייצג את המצב האמיתי עקב מספר מעבדות נמוך יחסית וביצוע בדיקות עמידות רק בבתי חולים מסוימים. בנוסף תיתכן הטיה עקב בחירת המטופלים לביצוע הבדיקות – במדינות מתפתחות בתי החולים המבצעים את בדיקות העמידות מטפלים בחולים הקשים ביותר. אפשרות נוספת היא קושי במניעה ובקרת זיהומים במדינות אלו.
כותבי הדוח מדגישים את הצורך בנתונים מדוייקים יותר במדינות עם הכנסה בינונית ונמוכה, וישנה תכנית של ה-WHO לאיסוף נתונים אלו על ידי ביצוע סקרים לאומיים פרוספקטיביים במקביל לבניית מעבדות והגדלת כמות בדיקות העמידות המבוצעות.
דוח ה-GLASS של 2022 כלל לראשונה מידע אודות צריכת טיפול אנטיביוטי ברמה הלאומית, כולל שימוש בשיטת הסיווג AWaRE של ה-WHO המחלקת טיפולים אנטיביוטיים ל-3 קבוצות – Access, Watch, Reserve.
27 מדינות דווחו נתונים אלו ומתוכן 65% עמדו ביעד ה-WHO של 60% צריכת אנטיביוטיקות Access – צרות טווח המשמשות כקו ראשון, לעומת טיפול אנטיביוטי רחב טווח המסכן בהתפתחות עמידויות (Watch) וטיפולים השמורים כמוצא אחרון לזיהומים עם מספר עמידויות (Reserve).
הכותבים מסכמים כי הדוח תומך בטענה שעמידות לטיפול אנטביוטי הינה איום על ביטחון הבריאות העולמי ונדרשת פעולה מתוכננת נרחבת על ידי ממשלות ובעלי עניין בחברה.
לכתבה ב-CIDRAP
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!