מחקר חדש שפורסם ב-European Heart Journal הראה כי הוספת מלח למזון הייתה קשורה לסיכון גבוה יותר למוות בטרם עת ותוחלת חיים נמוכה יותר, ללא תלות בתזונה, אורח חיים, רמה סוציו-אקונומית ומחלות קיימות. במחקר של יותר מ-500,000 משתתפים, אלו שתמיד הוסיפו מלח למזון היו בסיכון מוגבר של 28% למוות בטרם עת (מוגדר כמוות לפני גיל 75 שנים), בהשוואה לאלו שמעולם לא הוסיפו מלח או לעתים נדירות. עם זאת, נראה כי הסיכונים המוגברים הללו מוחלשים עם צריכה מוגברת של מזונות עתירי אשלגן (ירקות ופירות).

הוספת מלח למזון היא התנהגות אכילה נפוצה הקשורה ישירות להעדפה ארוכת טווח של אדם למזון בטעם מלוח ולצריכת מלח רגילה, ומלח שולחן בשימוש נפוץ מכיל 97%-99% נתרן כלורי, מה שמפחית את השפעות הערפלנים של גורמים תזונתיים אחרים כולל אשלגן. עבור המחקר הנוכחי החוקרים ניתחו נתונים מ-501,379 אנשים שהשתתפו במחקר הביובנק הבריטי. כשהצטרפו למחקר בין 2006 ל-2010, המשתתפים נשאלו האם הם הוסיפו מלח למזון שלהם אף פעם לא/לעיתים רחוקות, לפעמים, בדרך כלל או תמיד. לאחר מכן עקבו אחר המשתתפים במשך חציון של 9 שנים.

לאחר התאמה למין, גיל, גזע, עישון, שתייה מתונה, מדד מסת הגוף, פעילות גופנית, כולסטרול גבוה, מחלת כליות כרונית, סוכרת, מחלות לב וכלי דם וסרטן, התוצאות הראו עלייה בסיכון לתמותה מוקדמות מכל הסיבות, והתמותה עלתה בתדירות הולכת וגוברת של הוספת מלח למזונות. יחסי הסיכונים המתואמים בהשוואה לאלה שלא הוסיפו מלח מעולם או לעיתים רחוקות היו 1.02 (95% CI, 0.99-1.06) לאלו שהוסיפו מלח לפעמים, 1.07 (1.02-1.11) לאלה שהוסיפו בדרך כלל מלח ו-1.28 (1.20-1.35 ) למי שתמיד הוסיף מלח. החוקרים העריכו גם את זמן ההישרדות הנמוך יותר בשל התדירות הגבוהה של הוספת מלח למזונות. בגיל 50, נשים שתמיד הוסיפו מלח למזונות חיו בממוצע 1.50 שנים פחות, וגברים שהוסיפו תמיד מלח חיו בממוצע 2.28 שנים פחות, בהשוואה לעמיתיהם שמעולם לא הוסיפו מלח למזון.

לכתבה ב-Medscape

למאמר ב-EHJ