מנתונים חדשים עלה כי היקף הטיפול האנטיביוטי בקרב מבוגרים אמריקאים בגילאי 65 שנים ומעלה תאם לכך שכל מטופל קיבל לפחות מרשם אחד לטיפול אנטיביוטי בכל שנה. ממחקר נוסף עלה כי מתן מרשם לטיפול אנטיביוטי או לטיפול לא-אנטיביוטי לווה בשביעות רצון גבוהה יותר של המטופל בביקורי טל-רפואה בשל זיהומים בדרכי נשימה.

קבוצת חוקרים מטעם ה-CDC בחנה מרשמים לטיפול אנטיביוטי בחולים אמבולטורים בגילאי 65 שנים ומעלה בין 2011-2014. כ-50 מיליון מחזורי טיפול אנטיביוטי ניתנו כל שנה, מקביל ל-1,110 מרשמים ל-1,000 שנות-אדם. שיעורי המרשם היו יציבים לאורך תקופת הזמן. שיעורי המרשם לטיפול אנטיביוטי היו גבוהים יותר בנשים, בהשוואה לגברים, עם עליה בשיעורים אלו עם עליה בגיל. חמשת משפחות התרופות הנפוצות בשימוש, בסדר יורד, היו כדלקמן: קווינולונים, פניצילין, מקרולידים, צפלוספורינים ו-Trimethoprim-Sulfamethoxazole.

החוקרים מדווחים כי ציפרופלוקסצין הייתה התרופה היחידה הנפוצה ביותר בחולים בגילאי 75 שנים ומעלה. השיעור הלא-מתוקן כל כל התרופות האנטיביוטיות שניתנו לפי התמחות היו כדלקמן: רפואת משפחה (23%), רפואה פנימית (20%), עוזרי רופא ואחיות (14%), רפואת שיניים (11%) ואורולוגיה (6%). פיזור דומה של התמחויות זוהה עם טיפול בפלאורוקוינולונים.

במחקר נפרד שהתמקד בטיפול אנטיביוטי אמבולוטרי, חוקרים מקליבלנד בחנו את הקשר בין מרשמים לטיפול אנטיביוטי בביקורי טל-רפואה לזיהומים בדרכי נשימה. מבין 8,437 ביקורים עם 85 רופאים בתקופה שבין 2013-2016, טיפול אנטיביוטי ניתן ב-66% מהמקרים. תרופה לא-אנטיביוטית ניתנה ב-16% וב-18% מהביקורים לא ניתן מרשם לטיפול. החולים העניקו לביקור דירוג של 5 כוכבים ב-91% מהביקורים בהם ניתן טיפול אנטיביוטי, 86% מהביקורים בהם ניתן מרשם לטיפול לא-אנטיביוטי ו-73% מהביקורים בהם לא ניתן מרשם. קבלת טיפול אנטיביוטי (יחס סיכויים מתוקן של 3.23) או טיפול לא-אנטיביוטי (יחס סיכון מתוקן של 2.21) לוו בדירוג 5 כוכבים של שביעות הרצון של המטופל, בהשוואה לביקורים בהם לא ניתן מרשם לטיפול תרופתי.

JAMA Intern Med

לידיעה במדסקייפ