מנתונים שהוצגו במהלך כנס ה-ESC (European Society of Cardiology) עלה כי בקרב אמריקאים בגיל העמידה עם צריכת הפחמימות המעטה ביותר, תועד סיכון מוגבר לתמותה מכל-סיבה, תמותה עקב מחלות לב, או תמותה עקב מחלות ממאירות, במהלך העשור הבא, בהשוואה לאלו שצרכו את כמות הפחמימות הגדולה ביותר. בחלק השני של המחקר, הממצאים הללו חזרו על עצמם במטה-אנליזה של שבעה מחקרים, אשר כללו משתתפים שהיו במעקב לאורך קרוב לשני עשורים.

במסגרת המחקר בחנו החוקרים נתונים מסקר NHANES לשנים 1999-2000, שכלל 24,825 משתתפים שהיו במעקב לאורך תקופה ממוצעת של 6.5 שנים. הגיל הממוצע של המשתתפים במחק עמד על 47 שנים, 48% מהם היו גברים. המדגם סווג לארבעה רבעונים על-בסיס צריכת הפחמימות, כאשר האחוז הממוצע של צריכת קלוריות שמקורן בפחמימות עמד על 66%, 57%, 49% ו-39%, בהתאמה, באלו ברבעונים 1, 2, 3 ו-4.

החוקרים השוו את התוצאות בקרב משתתפים שצרכו את כמות הפחמימות המעטה ביותר (רבעונים 2, 3 ו-4), אל מול אלו שצרכו את הכמות הרבה ביותר (רבעון 1). במודל המתוקן, בהשוואה למשתתפים ברבעון הראשון, בקרב אלו ברבעון הרביעי תועדה עליה של 32% בסיכון לתמותה מכל-סיבה, עליה של 35% בסיכון לתמותה עקב ממאירות ועליה של 51% ו-50% בסיכון לתמותה עקב מחלת עורקים כלילית ותמותה עקב אירוע מוחי, בהתאמה.

הסיכון המוגבר הנ”ל היה הרבה יותר בולט באלו שלא היו שמנים (מדד מסת גוף של מתחת ל-30), בהשוואה למשתתפים שמנים, ובמשתתפים בגילאי 55 שנים ומעלה, בהשוואה לצעירים יותר.

במטה-אנליזה שכללה קרוב ל-500,000 משתתפים,אשר היו במעקב לאורך ממוצע של 16 שנים, התוצאות היו דומות, אם כי מעט יותר חלשות. במהלך תקופת המעקב, הסיכון לתמותה מכל-סיבה היה גבוה יותר ב-15% בקרב משתתפים שצרכו את כמות הפחמימות המעטה ביותר, בהשוואה לאלו עם צריכת הפחמימות הגדולה ביותר, הסיכון לתמותה קרדיווסקולארית היה גבוה ב-13% והסיכון לתמותה עקב ממאירות היה גבוה ב-8%. החוקרים מדווחים על עליה הדרגתית בתמותה מכל-סיבה ותמותה עקב סיבה-ספציפית עם ירידה בצריכת פחמימות.

מתוך כנס ה-ESC

לידיעה במדסקייפ