למעלה מ-80% מהמטפלים בחולים עם אבחנה של ממאירות סופנית חוו מצוקה פסיכולוגית בעלת משמעות קלינית, כך עולה מסקר חדש מבריטניה, שתוצאותיו פורסמו בכתב העת Palliative Medicine.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בני משפחה מהווים מקור תמיכה חשוב לחולים הנוטים למות, אך לכך יש השלכות משמעותיות גם על המצב הבריאותי של המטפלים עצמם. היקף ההשפעה של טיפול בקרוב משפחה הנוטה למות אינו ידוע וכעת הם ביקשו לכמת את היקף התחלואה הפסיכולוגית וההשפעה על הבריאות הכללית בקרב משתתפים שטיפלו בקרוב משפחה עם אבחנה של ממאירות סופנית.
במסגרת המחקר התבססו החוקרים על שאלון ארצי שהושלם ע”י בני משפחה שטיפלו באדם עם ממאירות סופנית, כארבעה חודשים לאחר מות החולה ושימש להערכה רטרוספקטיבית של הבריאות הפסיכולוגית של המטפל (General Health Questionnaire 12) ומצבו הבריאותי הכללי (EuroQol EQ-Visual Analog Scale) במהלך שלושת החודשים האחרונים לחיי המטופל.
מדגם המחקר כלל 1,504 מבין 5,271 משתתפים שתיעדו מות אדם קרוב עקב מחלה ממארת במהלך שבועיים בשנת 2015 באנגליה, תוך השוואה לנתונים מסקר Health Survey for England משנת 2014 (6,477-6,790 משתתפים).
מהנתונים עולה כי תחלואה פסיכולוגית בדרגה בעלת משמעות קלינית (מדד General Health Questionnaire-12 של 4 נקודות ומעלה) הייתה נפוצה יותר משמעותית בקרב אלו שטיפלו בבני משפחה עם ממאירות סופנית, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית (83% לעומת 15%), עם שיעורי הימצאות גבוהים פי 5-7 בכל קבוצות הגיל. באופן כללי, מדדי הבריאות הכללית בקרב המטפלים היו נמוכים יותר, בהשוואה למדדים באוכלוסיה הכללית (חציון של 75 נקודות לעומת 80 נקודות), אך ההבדלים היו בולטים יותר בגילאים צעירים יותר.
עוד עולה עולה מהנתונים כי התחלואה הפסיכולוגית והמצב הבריאותי הכללי היו גרועים יותר במקרים בהם נשים טיפלו בחולה הסופני, בהשוואה למקרים בהם מדובר היה במטפלים ממין זכר.
החוקרים מסכמים וכותבים כי דרגת התחלואה הפסיכולוגית בקרב בני משפחה המטפלים בחולה עם ממאירות סופנית גבוהה יותר משמעותית מכפי שתואר במחקרים קודמים, עדות לחשיבות הרבה של תופעה זו ברמת בריאות הציבור. הם קוראים להשלים הערכה עקבית ולספק תמיכה לאלו המטפלים בחולים סופניים.
Palliat Med 2018
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!