במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Clinical Pharmacology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי שיקול הדעת של רופאים אינו כלי מהימן לניבוי נזקים אפשריים משנית לטיפול תרופתי בחולים מבוגרים ששוחררו מאשפוז.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי נזק משנית לטיפול תרופתי נפוץ במבוגרים לאחר שחרור מאשפוז. במערכות בריאות בעלות משאבים מוגבלים, התערבויות להפחתת הסיכון הנ”ל עשויות להיות מכוונת לחולים בסיכון גבוה. כעת הם ביקשו לבחון אם רופאים יכולים לנבא אילו חולים מבוגרים יפתחו נזקים משנית לטיפול תרופתי לאחר שחרור מאשפוז ולבחון אם הניסיון הקליני ודרגת הביטחון בחיזוי התוצאות משפיעים על דיוק הניבוי.
המחקר הפרוספקטיבי, רב-מרכזי, תצפיתי, כלל חמישה בתי חולים אוניברסיטאיים באנגליה, בתקופה שבין ספטמבר 2013 ועד נובמבר 2015. רופאים ששחררו חולים (גילאי 65 שנים ומעלה) ממחלקות פנימיות ניבוי את הסבירות כי החולים שלהם יפתחו נזק משנית לטיפול תרופתי, הדורש הערכה רפואית (אשפוז חוזר או איש צוות רפואי בקהילה) בשמונת השבועות הראשונים לאחר השחרור מבית החולים. החולים היו במעקב של רוקח בכיר במטרה לקבוע נוכחות נזק משנית לטיפול תרופתי.
החוקרים אספו נתונים אודות 1,066 חולים (83%) עם מעקב וניבוי מלאים, מבין 1,280 חולים שגויסו למחקר. חציון גיל המשתתפים עמד על 82 שנים (טווח 65-103 שנים).
מרבית התחזיות (85%) ניתנו ע”י רופאים צעירים עם פחות מחמש שנות ניסיון קליני. החוקרים לא זיהו קשר בין התחזית של הרופאים ובין נזקים משנית לטיפול תרופתי (יחס סיכויים של 1.10), ללא תלות במספר שנות הניסיון הקליני. התחזיות של הרופאים נטו להיות מדויקות יותר כאשר הם דיווחו על תחושת בטחון רבה יותר בתחזית שלהם, בפרט בחיזוי אשפוזים חוזרים משנית לנזקי טיפול תרופתי (יחס סיכויים של 1.58).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי שיקול דעת של רופאים אינו מהימן דיו בכדי לנבא נזקים משנית לטיפול תרופתי בקשישים המשוחררים מבית החולים.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!